ואמרת להם זה האשה

א'צז

ואמרת להם זה האשה.

א) מד"ר פ' נשא פי"ב דרמ"ו ג' בשעה שאמ"ל הקב"ה למשה צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי אמר משה מי יוכל להספיק לו קרבנות כו' שנאמר ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה בישעי' סי' מ' ט"ז אמ"ל הקב"ה איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן ואמרת להם זה האשה כו'. ובילקוט פ' בא רמז רי"ו והלא כבר נאמר וחיתו אין די עולה ומה ת"ל את הכבש האחד כדי שתקבל שכר, וכה"ג איתא במד"ר ס"פ פנחס דרפ"ב ב' אני לפי כחי והם לפי כחן כו' וכ"ה בילקוט פ' תרומה דצ"ט ד' רמז שס"ה ולבנון אין די בער כו' לא כשאתה סבור אלא זה האשה כו' את הכבש הא', עמ"ש מזה בד"ה את קרבני לחמי אשר ענין ע"ס הוא הכח להאיר בבחי' גבול ותכלית וזהו"ע דמות כמראה אדם כו', והנה חביב אדם שנברא בצלם כי דצח"ם נגד ד' עולמות אבי"ע נמצא מדבר נגד אצי', והנה כח א"ס הכל יכול שעשה עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה א"כ ד"י גשמיים מעוררי' בשרשן ד' אותיות הוי' וכן האדם למטה מעורר אדה"ע, אך זהו לפי כחן מדות אהוי"ר שלמטה אף שהן בגבול מעוררי' מדות דאצי' ובחי' בכל מאדך מעורר הכתר וד' בתי תפילין ממשיכי' ד' מוחין, וזה נמשך מכח הא"ס ממש שלמעלה מע"ס, דקמי' אצילות ועשי' שוין, ועד"ז נת' ענין אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון שכדי להיות היחוד עליון דזו"נ הוא ע"י אנת הוא דקשיר לון היינו כתר עליון כו' וע' כה"ג בלקו"ת בשה"ש בד"ה ביאור הדברים ע"פ יונתי בחגוי הסלע ושם פ"ב, לכן הוא המצוה שיהי' התפילין גשמי' ממשיכי' חב"ד דאצי' אעפ"י שאין ערוך ביניהם וכמ"ש בד"ה לרוקע הארץ שזה שיהי' אתעדל"ת מעורר אתעדל"ע נמשך מא"ק מחה"ק שלמעלה מאצי', ומ"מ באתעדל"ת צ"ל דוגמא מהאתעדל"ע, וזהו הם לפי כחן אזי אני לפי כחי, וזהו"ע ב' כבשים ליום, כבש יש בו צמר שנמשל לזה בחי' ושער רישי' כעמר נקי ודוגמא לעורר בחי' א"ס זהו ע"י בכל מאדך בלי גבול של הכלי אמר הקב"ה שיהי' מעורר בלי גבול ממש.