ואמרת להם זה האשה

א'צח

קיצור. איני מבקש אלא לפי כחן, ע"ס שרש הגבול ונק' אדם, ועז"נ בצלם אלקים עשה את האדם, ובע"ס מלובש אוא"ס ממש, ע"כ איני מבקש אלא לפי כחן כי הם מעוררי' בע"ס ע"ד כן לב האדם לאדם וגם באור המלובש בע"ס, וכשנותן נותן לפי כחו כח הע"ס א"נ אפילו כח הא"ס ממש המלובש בהן כי ע"ס דאצי' ממוצעים בין א"ס לבי"ע והממוצע יש בו משני הבחי' לכן אף שאיני מבקש רק לפי כחן נותן לפי כחו, ויש באדם ג"כ מבחי' ספי' הכתר ע' בלקו"ת ס"פ ואתחנן בד"ה ענין אחד ואהבת, בענין ב"פ ואמרת י"ל א' על קרבן בהמה ב' על שהאדם יברר ויעלה נה"ב שלו ע"ד אדם כי יקריב מכם וזהו זה האשה דבלקו"ת כ' בע"ח מיסוד האש ואדם לרוח ממללא ובע"ח איתא אדם מיסוד האש שהרי יסוד האש גבוה מיסוד הרוח וכן איש ואשה לשון אש ובהקב"ה נא' אש אוכלה הוא וא"כ איך נא' בהקרבן זה האשה הגם שי"ל ע"י שכלול לאש, אך עוי"ל כי בהקרבן בע"ח צ"ל ג"כ קרבן מן האדם שיברר נה"ב והשכלי' שלו כנ"ל לכן נאמר זה האשה בחי' אש ובחי' חוזק כדלקמן האיש דרכו לכבש כו'.

ב) זח"ג פ' בהר דק"י סע"א ובג"ד אתקריאת שכינתא עולה לה' קרבן לה' כו' ע"ש ובפ' פנחס דרנ"ב ע"ב ואתמר בשכינתא עולה לה' קרבן לה' אשה לה', וע' בלקו"ת בדרושי שמע"צ בד"ה והקרבתם עולה אשה, שם נת' ההפרש בין בחי' אשה ובין בחי' עולה, מענין א ש ה ע' בפרדס ערך א ש ה ובלקו"ת בד"ה צו את בנ"י הראשון פ"ג יסוד האש שבנה"ב בחי' אשה אש ה' ובתו"א בד"ה וארא, וכל מחשבות והרהורין בישין יבטלו והיו לשריפת אש כליל על מזבח נמצא ענין זה האשה אשר תקריבו בירור האש דנה"ב כו' ומ"מ בירור זה ע"י מלכותו ית' כמ"ש בד"ה ענין חנוכה בפי' מצוה להביא האש מן ההדיוט הוא ההתבוננו' שאדם לוקח מן העולמות כו' שנתהוו ממלכותו ית' ובלקו"ת בד"ה כי תצא הראשון פ"א כי חיות נה"ב הוא יסוד האש כו' א"כ האשה העלאת נה"ב, וכ"כ בד"ה כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ספ"א בלקו"ת פ' שלח ובד"ה זאת חנוכת המזבח, והנה שם כ' כי הבע"ח מיסוד האש והמדבר בחי' רוח אך בע"ח בסופו כ' כי המדבר מיסוד האש א"כ לפי"ז צ"ל זה האשה העלאת נה"ב שבאדם שהיא ג"כ נפש השכלי', ועמ"ש עוד מענין אש הקרבן זה האשה בלקו"ת בד"ה לבאר ענין יוהכ"פ ספ"ב ורפ"ג ובד"ה ושאבתם מים בששון דרוש הראשון ובמכלול להרד"ק ערך אש, אש לוהט יתכן ששרש המלה הזאת אשש, אשה הוא לה' על שם שהוא כלה באש וכן בלע"ז פאייער אופיר, ובשרש אשש פי' יסודות, זכרו זאת והתאוששו והתחזקו כמו שהאשישים שהם היסודות חוזק הקיר, סמכוני באשישות וכן ארז"ל במד"ר בשה"ש באשישות בהלכות המאוששות פי' במ"כ החזקות, י"ל כי התו' היא יסוד העולם ע' פ"ג דסנהדרין דכ"ו ע"ב שהעולם משותת עליהם, והנה אנוש הוא לשון איש ולשון חלישות וזהו לחם לבב אנוש יסעד ועמ"ש מזה בלקו"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה דרוש השני ובמאו"א אות א' ססעי' ק"ד אנוש במל' ולכן אנוש לשון חלישות תשות כח ונמצא בנקיבה ולא בזכר עכ"ל, ולכן צ"ל סמכוני באשישות בהלכות המחוזקות שהתורה נקראת עוז