בפ"ט דפסחים כו' מנין לתמיד [את קרבני גו' תשמרו]

א'קו

בפ"ט דפסחים דצ"ו ע"א מנין לתמיד שטעון ביקור ד' ימים קודם לשחיטה שנאמר תשמרו כו' ולהלן הוא אומר והי' לכם למשמרת כו', ע' מזה בפ' פנחס דרנ"א א' ובפי' הרמ"ז שהוא נגד ג"ק שנוגה משתתפת עמהם וע"כ צריך ג' ימים כנגדן ויום הד' נגד ק"נ עצמה ואח"כ יוכל להתעלות, והם ג"כ נגד עשי' יצירה בריאה אצילות דקליפה ועמ"ש ע"פ והי' שבעת ימים תחת אמו כו', וי"ל עד"ז בענין תפלה שכנגד קרבנות כדי שתעלה התפלה לרצון צ"ל תחלה ביקור מסור מרע בשלשה בחי' מחשבה דבור ומעשה ואח"כ גם קדש עצמך במותר לך נגד ביקור ק"נ, גם לכן בתפלה ד' בחי' עד הודו עשי' ומהודו עד יוצר אור יצי' ואח"כ ק"ש וברכותיה בריאה עד תפלה אצי', והוא להיות עי"ז ג"כ בירור אבי"ע דלעו"ז כו' וזהו ענין ד' בחי' רוח רעש קול דממה דקה ולע"ל ישחוט הקב"ה את היצה"ר כמ"ש בזוהר פ'* דמ"א סע"א וכה"ג איתא בגמ' פ"ב דמכות די"ב א' בענין ג' טעיות עתיד כו' והיינו ג"כ ד' בחינותיו הנ"ל וזהו ע"י הביקור עכשיו ד' ימים. גם י"ל ד' ימים הנ"ל כדי להיות עד יעבור עמך הוי' כנז' בד"ה האזינו השמים והרוח תשוב כו' רוח האדם העולה וה"ע עולת תמיד כו'.

ברבות בראשית ס"פ י"ו לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות כו' תשמרו להקריב כו', ובמ"א נתבאר לעבדה מ"ע ולשמרה ל"ת ומ"ע יחוד ו"ה ומל"ת יחוד י"ה ובקרבנות שייך ג"כ ב' יחודים הנ"ל כנ"ל.

ברבות תולדות ס"פ ס"ה ראה ריח בני האיך מד"א ריח ניחוחי תשמרו, אפ"ל לפי זה מ"ש תשמרו היינו עכשיו כשבהמ"ק חרב עכ"ז תשמרו לעשות בחי' ריח וכמו ואביו שמר את הדבר והיינו ע"י שמור זו משנה כמארז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וזש"ש ברבות כריח שדה קאי בזמן שבהמ"ק חרב כמד"א ציון שדה תחרש, דלכאורה אינו מובן דא"כ מהו הריח, אלא כי הריח הוא מהתפלה שהיא במקום קרבנות וזהו ריח שדה וכמארז"ל ע"פ ויצא יצחק לשוח בשדה אין


* פ': לא נסמן בגוכתי"ק, וראה זח"ב פ' בא.