עולת תמיד

א'קטז

עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה להוי', חגיגה ו' ב', יר"ק קליפות כ"א, ע"ה נב"ג צג"ג קט"ו א', רבות פ' פנחס רפ"ב א', זח"ג פנחס דרמ"ז ב' בזהר וברע"מ, וע' בזהר ר"פ צו ובהרמ"ז שם מענין עולה, י"ח ב"ה קט"ו, בחיי קלז"ד, או"ת מהה"מ נ"ע.

וז"ל האו"ת מהמגיד נ"ע, וי"א שהוא מכי"ק אאזמו"ר נ"ע ואינו ברור, עולת תמיד העשויה בהר סיני, כתיב עולת חודש בחדשו לחדשי השנה, פנחס כ"ח י"ד, כי בכל חודש יש צירוף אחד (הג"ה עמ"ש מזה בד"ה מחר חודש ונפקדת ובפרדס שער פרטי השמות פט"ו ט"ז שהם י"ב צירופים שיש בשם הוי' שבכל חודש מאיר צירוף אחד מי"ב צירופים הנ"ל עכ"ה) ולפי הצירוף עליית הקרבנות בפרטות (הג"ה, וזהו פי' עולת חדש בחדשו, וע' זח"ג דע"ט ב' בחדתותי דסיהרא דהא נהיר לה שמשא כו' ושמשא הוא שם הוי' שמש ומגן ה' אלקים, ובכל ר"ח מאיר למל' צירוף אחד מי"ב צירופי הוי', ע"כ לפי ענין הצירוף כך צ"ל הקרבן וההעלאה, וגם י"ב ר"ח הם י"ב אותיות שבשם אדני מלא אלף דלת נון יו"ד, והנה י"ב צירופים הנ"ל הם י"ב גבולי אלכסון, וענין אלכסון הוא קו הנוטה מהחסד קו הימין אל ההוד קו השמאל, ועד"ז יש העלאה בנפש שהוא אהבה הכלולה עם ההוד שמחמת האהבה מודה להקב"ה על כל דבר, וכמארז"ל במשנה סוף ברכות ע"פ ואהבת כו' בכל מאדך כו' בכל מדה ומדה שמודד לך הוי מודה לו במאד מאד, א"נ שמחמת ההודאה יבוא אל האהבה שעם היות שאין לו אהבה בפ"מ עדיין, אבל מודה שצ"ל אהבה רבה כו', וא"כ זהו אלכסון הבא מהחסד אל ההוד ע"כ זהו העלאה לצירוף שם הוי' שמבחי' מדות אלו, ועד"ז בשאר י"ב גבולי אלכסון, אמנם עדיין אינו מובן מ"ש ולפי הצירוף עליית הקרבן בפרטות, שהרי קרבנות של כל י"ב ראש חודש הן שוין אף שהצירופים אינן שוין, וצ"ל דבכוונה תליא מלתא שהכוונה הי' בכל ר"ח לפי הצירוף וכה"ג נתבאר במ"א בענין קרבנות י"ב הנשיאים ס"פ נשא, שהרי כל הקרבנות שלהם היו שוין, וא"כ למה נתפרש כל קרבן של כל

א'קיז

נשיא באריכות והל"ל וכן הקריב נתנאל ביום השני כו', אלא מפני שכל קרבן של כל נשיא הי' המשכה אחרת בפ"ע לפי שורש שבטו, והכוונה הי' בפ"ע וכמבואר ג"כ ברבות שם הקערה והכף של כל נשיא מרמז לענין בפ"ע, והנה י"ב נשיאים שייך ג"כ לי"ב ר"ח עכ"ה) מלבד ענין התמיד שהוא כללות כולם דרך כלל (הג"ה ר"ל למעלה היינו בחי' הכולל כל י"ב הצירופים הנ"ל שכל י"ב צירופים זהו כשמתחלק לפרטות, אבל יש בחי' הכוללת כולם כאחד, ודוגמא לדבר כמ"ש בענין ראש השנה שבו נמשך חיות כללי הכולל כל י"ב ראשי חדשים כאחד, וכמו עד"מ בהראש של האדם נכלל כל פרטי התחלקות החיות כאחד כמ"ש מזה בד"ה והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכך עד"ז ה"ע בחי' הכולל כל י"ב צירופים הנ"ל, ועמ"ש בד"ה ואתחנן בענין י"ג ת"ד שהם י"ב בחי' ואחד הכולל כולם, וזהו ענין י"ב ברוך שבברוך שאמר וא' כולל כולם, ואפשר זהו פי' עולת חודש בחדשו התעלות י"ב גבולי אלכסון לשרשם ומקורם עד בחינתם בא"א, ועמ"ש ע"פ ששם עלו שבטים שבטי י"ה, שיש ב' בחי' שבטים כו', ועמ"ש בד"ה כנשר יעיר בענין שבמ"ת רואין את הנשמע, לפי כי התחלקות ראי' בפ"ע ושמיעה בפ"ע נמשך מפני ארי' פני שור כו', אריה אותיות ראיה כו', וז"ס י"ב שבטים ראובן ראי' שמעון שמיעה כו', אבל במ"ת האיר בחי' הכוללת כולם, ע"כ לא הי' התחלקות ראיה ושמיעה כו', גם כמו י"ב בקר והים עליהם מלמעלה, הרי הים שהוא מ' דאצילות כולל כל י"ב בקר דבריאה שהם י"ב שבטים כו', וכמו אדם הוא כללי משא"כ בהמה כל אחד בחי' פרטית כמ"ש בביאור ע"פ והניף הכהן אותם בלק"ת פ' אמור, וזהו העשויה בהר סיני ששם האיר בחי' שלמעלה מהתחלקות ועד"ז בענין התמיד הוא העלאת מ"ן כללי הכולל כל פרטי הבחינות די"ב ר"ח, ואפ"ל ע"ד הנה שמוע מזבח טוב ביטול רצון, בבחי' עבד שא"צ שום טעם, ועמ"ש בד"ה ולא אבה בענין קוצו של יוד שבנפש והוא כתר שכולל כל ט"ס שתחתיו, וכענין שהקדימו נעשה כו', גם כמ"ש סד"ה ונקדשתי בחי' הקדוש הראשון ע"ד שרפים זהו שרש ומקור לעשיית כל הכלים שהוא ע"י אש כו', גם ע"ד ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה כו', והיינו שעי"ז יבא ממילא ללכת בכל דרכיו, ועד"ז אמר דוד אחת שאלתי כו' ואידך יבא ממילא, ועמ"ש מענין תמיד בד"ה ועשית ציץ בענין והי' על*

א'קיח

מצחו תמיד, בחי' ההסכם והרצון זה יוכל להיות תמיד אף לאחר התפילה שנסתלקו המוחין, והסכם זה אף שלכאורה הוא למטה מהמוחין, מ"מ שרשו למעלה יותר כי הוא נמשך מרעוא דרעוין שהוא א"ק שנק' הסכם על הרצון, ועמ"ש בד"ה למנצח על השמינית ומ"ש בד"ה ובבואה לפני המלך שיש בבחי' רצון מה שלמעלה מכל התענוגים והוא ג"כ כלל לגבי פרט, כי התענוג בבחי' התחלקות ראיה תענוג בפ"ע, שמיעה בפ"ע כו', אבל הרצון הוא בחינה א' ועמ"ש מזה בד"ה ואהי' אצלו אמון.

קיצור. כלל דוגמת ר"ה, בענין י"ג ברוך דברוך שאמר א' כולל, רואין את הנשמע י"ב בקר והים עליהם, אדם הוא כללי לגבי חי' ובהמה, שמוע מזבח טוב, קש"י הקדימו נעשה, כ"א ליראה, מצחו תמיד, ומצח בחי' לא ישב אדם שם, עכ"ה). גם י"ל ענין כלל ופרט ע"ד מ"ש במא"א אות כ' סעי' מ"ז כלל בדעת ופרט בו"ק. וביאור הדברים ע"פ מ"ש בד"ה ראו קרא ה' בשם בצלאל בענין וידעת ואח"כ והשבות אל לבבך שבבחי' וידעת נכללו כל פרטי התפעלות המדות כולם כא' וזהו ענין יריעות המשכן שהיו משזר כו' ובבחי' והשבות אל לבבך כל בחי' בפ"ע, וזהו ענין הכלים שהיו במשכן, וזהו עת לכל חפץ תחת השמים, ועד"ז י"ב ר"ח שהם י"ב גבולי אלכסון הם מששה קצוות וזהו בחי' פרט, והתמיד הוא כולל כולם בענין וידעת שכולל פרטי הבחי' שבוהשבות אל לבבך כו'.

ב) ואיתא בספר יצירה המליך אות ו' בהרהור, וצר שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימין בנפש, ונודע כי כליות יועצות ונודע פעולתן בגשמיות לבשל הזרע שיהי' יורה כחץ וכנגדו ברוחניות לייעץ איך יהי' ענין המחשבה (הג"ה, עיין מזה באגה"ק סי' ט"ו, ובבה"ז פ' שלח סד"ה והי' ביום ההוא יצאו מים חיים, ובמא"א אות כ' סעיף מ"א כליות נק' נ"ה פנימיים והם יועצות כי אימא עצה ומתפשט בנו"ה עכ"ל, ועיין בזח"ג ס"פ צו דל"ה ע"ב ע"פ עצות מרחוק דהיינו שבחי' עצה הנ"ל נמשך ממקום גבוה שנק' מרחוק כענין אחכמה והיא רחוקה ממני, ועמ"ש מזה בביאור דאלה מסעי בענין שנו"ה נמשכים ממקום גבוה ע"ד אל עליון גומל חסדים טובים, ובמא"א אות יו"ד סעיף י"ט יועץ נק' הבינה כי היא העצה ומתפשט בנו"ה וממנה כליות יועצות עכ"ל, והי"נ הביא שכ"כ בז"ח[ג] פ' צו דל"א א' יועץ דא הוא נהר עילאה דנגיד ונפיק ולא פסקא כו', ואפשר להעיר מהפסוק לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה במשלי סי' ח' י"ד) ועל ידן נמשך המחשבה כהוגן (הג"ה א"כ לכאורה זהו נו"ה דאבא שההשפעה במחשבה נמשך מחכמה, וזהו ענין משה ואהרן שהם נו"ה דאבא, אך י"ל שהמחשבה מקבלת מהמדות ג"כ, וא"כ הם נו"ה דז"א, ולקמן מפרש בהדיא דהיינו נו"ה דאבא עכ"ה), לכן נק' ווי העמודים ו' לשון המשכה (הג"ה במא"א אות ו' סעיף ב' ווי העמודים נק' נ"ה בכל מקום, ווין היוצאין מת"ת ו' גדולה ונק' כן בבחי' נו"ה דאימא שבהם עכ"ל, והי"נ הביא ממ"ש בזהר ח"ב פקודי דף רכ"ו ע"ב ואלין ווין הוו קיימין על עמודין כו' דאינון רזא

א'קיט

דנפקא בהון נביאין כו' עכ"ל, ושם דרכ"ז ע"ב ע"פ ואת האלף כו' עשה ווין כו', ואיתא במג"ד אות א' בחי' אלף אלפין נמשכים מהכתר הנק' אלף, א"כ משם שורש ווי העמודים שהם נו"ה, וזהו ענין אות וא"ו שיש במלואו אלף, ע' זח"ג פ' אחרי דס"ו ע"ב עכ"ה), וזהו בחי' נו"ה בחכמה (הג"ה ר"ל שהם הממשיכים ומשפיעים בהמחשבה שהיא בינה ואיך יהי' המחשבה נמשך ע"י העצה דנו"ה דאבא עכ"ה) וכן במדת נו"ה שלמטה (ר"ל נו"ה דז"א) להמשיך המחשבה לידי דיבור (הג"ה איך יהי' הדיבור עם התלמיד וע"ש דלכן נו"ה נקראים שחקים שטוחנים מן לצדיקים כו' לחלקו לחלקים רבים לומר לו מעט מעט במועצות ודעת כו', ועיין מזה בזח"ג פנחס דרי"ז ע"ב גבי ההוא לחם דאזילו שחקים כו' עכ"ה) כן במעשה באדם טפת זרע בחי' מוח (הג"ה ר"ל זה נמשך ג"כ ע"י כליות הרי יש נו"ה בההשפעה לג' הבחי' מחודומ"ע, וכל זה הקדמה לבאר איך ההתחלקות מחיות הכללי לי"ב ר"ח שהם י"ב צירופי הוי' שבמחשבה ובדיבור נמשך ע"י נו"ה דאבא ונו"ה דז"א, וזהו ענין ר"ח איהו בנצח ואיהי בהוד עכ"ה).

ג) וענין צירוף האותיות הוא דרך פרטיות כשבאו לידי גילוי במחשבה אבל כשעדיין בחי' חכמה הם בדרך כללות ולא בבחי' גילוי האותיות ולא ניכר הצירוף שם והכל א' (הג"ה, עמ"ש מזה בד"ה מי מנה ובד"ה אם בחקותי בלק"ת ובד"ה ועשית ציץ בענין ופתחת עליו פתוחי חותם שהאותיות מתהווים בבינה, משא"כ בחי' חכמה הוא למעלה מבחי' אותיות ע"ש עכ"ה) וב' בחי' הנז' הם הכל מלמעלה למטה (הג"ה ב' בחי' ר"ל א' החיות כללי כמו שהוא בחכמה אשר הוא למעלה עדיין מבחי' אותיות, וע"כ הוא למעלה מבחי' ההתחלקות כי עיקר ההתחלקות לחלקים נמשך ע"י צירופי אותיות, וכמ"ש בד"ה להבין ענין מי אל כמוך כו', ובאגה"ק בד"ה ויעש דוד שם גבי ולהבין מעט מזעיר כו' הנה כל ריבוים אלו כו' ע"ש ובסי' ו' בד"ה זורע צדקות, א"כ החכמה שהוא למעלה מבחי' אותיות הוא למעלה מההתחלקות לחלקים, הב' אחר שנמשך על ידי נו"ה בצירופי אותיות המחשבה שמהם מקבלין עלמין סתימין וע"י נו"ה דז"א בצירופי אותיות הדיבור שמהם מקבלין עלמין דאתגליין כו', ועמ"ש מענין ב' בחי' אלו בת"א סד"ה ואלה שמות בנ"י, ומזה נעשה התחלקות הצירופים, ועיין בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא בענין עיר אלקינו כו' ע"ש, נמצא זהו ב' בחי' בההמשכה שמלמעלה למטה ונק' כלל ופרט, ואפ"ל ע"ד מ"ש במ"א בד"ה בכל קראינו אליו ולא למדותיו, שיש שמות הוי' בכל ספירה שהוא בניקוד פתח בחכמה ובניקוד סגול בחסד כו', ויש שם הוי' א' הכולל כל אור שבע"ס והוא פשוט בלי שום ניקוד כו', ועיין בפרדס סוף שער י"ט ובשער שלישי פרק א', וזהו מש"כ ענין ההמשכה דרך כלל היינו מבחי' שם הוי' הכולל עצמיות הע"ס ודרך פרט היינו לכל חודש צירוף אחד, ועיין במא"א אות כ' סמ"ז הנ"ל כלל ופרט הם זו"נ היינו שע"י נו"ה דז"א נמשך לבוא בדיבור שהוא הפרט כו', ועיין מזה בזח"ב שמות ד"ג ע"א דקול איהו כלל דיבור איהו פרט כו', וע"ש בבה"ז וע"ש בפ' וארא כה"א ברע"מ מענין כלל ופרט, ושורש הכלל

א'קכ

הוא א"ק מחשבה הקדומה שכולל כל פרטי ההשתלשלות כו' כמ"ש במ"א ע"פ מאמר זח"ב תרומה קס"א א' קודב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא עכ"ה), וכן הוא מלמטה למעלה ע"י הקרבנות של כללות תמיד ושל ר"ח (הג"ה ר"ל בהעלאת מ"ן שה"ע הקרבנות יש ג"כ ע"ד כלל ופרט, ולפי הנ"ל י"ל כי חכמה שבנפש זהו בחי' כלל, ועיין ענין בחי' חכמה שבנפש בתניא ס"פ י"ח ופרק י"ט, שהוא כח מה שלמעלה מהשכל המושג ומובן, ועמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי בענין משכיל לאיתן, וזהו ענין עולת תמיד שבבחי' זו אין שום שינוים, וע"ש ר"פ כ"ה גבי וז"ש כי קרוב אליך הדבר מאד, ואח"כ יש פרטי העלאת מ"ן מצד המדות ו"ק והאלכסון שהם י"ב גבולי אלכסון כנ"ל, וע"ד בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה ה"ז בחי' א' כללית, ואח"כ צ"ל ג"כ פרטי כל הבחינות, גם ע"ד ואהבת לרעך כמוך זהו כללא דכל אורייתא ואידך פירושא הוא, כי ואהבת לרעך זה גורם היחוד עליון שיומשך גילוי שם הוי' במל' מקור דבי"ע, ואידך פירושא הוא שע"י מצוה זו נמשך היחוד בבחי' זו וע"י מצוה פלוני נמשך בבחי' זו ה"ז פרט וכלל, ואפ"ל עוד בענין כלל ופרט שבהעלאת מ"ן כי לפי מה שביאר במלמעלה למטה ב' הבחי' הוא חכמה וכשבא באותיות, וא"כ זהו כענין אורות וכלים, ויש בנפש ג"כ העלאת מ"ן של בחי' האור והוא ענין בכל מאדך, והעלאת מ"ן שבבחי' כלים ואותיות, וכמ"ש במ"א בד"ה לרוקע הארץ על המים עכ"ה).

ד) והנה בתורה יש ג"כ בפרטיות תרי"ג מצות, ובדרך כלל עשר הדברות (הג"ה, ולכן בעשרת הדברות יש תרי"ג אותיות נגד תרי"ג מצות כמ"ש ברבות פ' קרח, והיינו כי עשר הדברות הם ע"ס וגם הם חרות בבחי' חקיקה שהם ע"ס דכתר עכ"ה) וכולן נאמרו בדיבור אחד שהוא אנכי (כי זהו כלל כל התורה כנ"ל בענין והעמידן על אחת), וזהו עולת תמיד העשויה בהר סיני (הג"ה ר"ל שהעלאת מ"ן דתמיד שהוא כללי בחי' חכמה כח מה נמשך ע"י דיבור אנכי שבהר סיני שהוא גילוי אור א"ס שבחכמה עילאה, ועמ"ש בד"ה וידבר דעשה"ד שזהו הגילוי בבחי' מזלייהו דחזי, ומזה נמשך היראה שאם אין חכמה אין יראה כו', ועמ"ש בד"ה במדבר סיני הראשון שמזה נמשך להם בחי' לגלגלתם הרצון שלמעלה מהשכל כו', ועמ"ש בד"ה ביאור בשעה שהקדימו שכלל המצוה נמשך מגלגלתא כתר דא"א והפרטים נמשך מח"ס וזהו ענין השערות כו', ועמ"ש בד"ה ועתה יגדל נא שע"י רצון העליון שבמצוה נמשך הכח שיהי' בבחי' מהלכים כו' בכל מאדך, גם כמ"ש ברבות כי תשא פמ"א ע"פ ויתן אל משה ככלותו כללים מסר לו כו' דרש ככלותו לשון כלל וכמ"ש מזה במ"א, גם כמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה דהיינו אנכי הוא דיבור אנכי שבעשרת הדברות עי"ז נמשך לפניכם, פי' בפנימיות של כל א' מישראל בחי' ברכה, וזהו עצמו ענין עולת תמיד בחי' ברכה היא העשויה בהר סיני ע"י דבור אנכי כו'.

קיצור אות ב', יבאר ענין נו"ה בחכמה שהם העצה איך להשפיע ועד"ז נו"ה במדות איך להמשיך המחשבה בדבור, וזהו כליות יועצות, ולכן בר"ח המשכת צירוף חדש ממח' לדיבור זהו ע"י נו"ה.

א'קכא

אות ג', יבאר שזהו כשנמשך בבחי' צירוף אותיות ש' הוי' דרך פרט אבל כשהוא בחכמה הוא דרך כללות, ושיש שם הוי' הכולל כל הע"ס ודרך פרט בכל ספירה יש שם הוי', וכן בההעלאה יש כלל ופרט ע"ד בא חבקוק והעמידן על אחת, וע"ד ואהבת לרעך כמוך ואידך פירושא הוא.

אות ד', יבאר שכמו"כ בתורה יש בפרטיות תרי"ג מצות ודרך כלל עשרת הדברות, והכלל נכלל בדיבור אנכי, לכן עולת תמיד בחי' הכלל שבההעלאה היא העשויה בהר סיני, ועמ"ש מענין הר סיני בלק"ת גבי שבועות.

ב) יר"ק קליפות כ"א יש בקליפות תולע הטמא ובכל בקר מתעורר אותו הטמא לכלות העולם ח"ו, והקב"ה מגלה אור החסד, כמ"ש וישכם אברהם בבוקר, וזה נעשה ע"י עולת התמיד שהיו ישראל מקריבים והי' נכנע אותו תולע הטמא. וז"ס של שם אבגית"ץ גימטריא תולע כי הוא החסד המאיר בכל בקר עכ"ל. ובמא"א אות תי"ו סעיף י"ב תולע יסוד דקדושה וכנגדו תולע טמא יסוד דקליפה, תולע גימטריא אבגית"ץ חסדים דגבורות עכ"ל. עו"ש תולעת גימטריא שקוצי"ת, ועיין בפרדס ערך תולעת, ועמ"ש מענין תולע דקדושה שהוא ענין שכחו בפה תולעת יעקב, הקל קול יעקב בד"ה חוקת התורה, ועכ"פ תולע שייך לשם מ"ב שהוא ענין פ' ראשונה דק"ש, וכמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואהבת את, וזהו ענין עולת תמיד, ולפמ"ש המא"א דתולע הוא יסוד דקדושה, א"כ אפ"ל דעולת תמיד הוא שתקבל מיסוד שהיסוד נק' שכן קרוב, והמוספים הן שתקבל מבחי' גבוה יותר כמו שתקבל מתפארת כו'.

קיצור. עולת תולע יסוד, ועל"ק סעי' ד'.

ג) זח"ג פנחס רמ"ז ב' רביעית ההין רגלא רביעאה לכורסייא עילאה, היא בחי' מ', ואיהו עולה לגבי' תמיד בכל יומא ויומא עד מחשבתא עילאה דלית לה סוף, פי' המק"מ דהיינו אבא לפי שאבא יסד ברתא, וי"ל שעולה עד הכתר, ע"ד איה מקום כבודו, ובהרמ"ז ר"פ צו שלכן העולה נק' קדש הקדשים שהעלאת מ"ן מגיע עד תלת רישין יעו"ש.

קיצור. עולת עד אבא.

עו"ש עולת תמיד בכל יום מאינון שית יומין דבראשית בשבת על חד תרין (ר"ל שני כבשים) בגין דיתוסף בה נהירו ושלימו כדקא יאות והא אתמר עכ"ל, שית יומין דבראשית הם ו"ק דאבא, כי בראשית הוא חכמה שנק' ראשית ושית יומין הם ו"ק דאבא, והיינו שע"י עולת תמיד מגיע העלייה עד ו"ק דאבא, ועמ"ש בענין יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית היינו שהיין הוא בינה והוא משומר משימ"ב שהן ו"ק דאבא, וא"כ בשבת היינו שנמשך מכחב"ד דאבא שהוא למעלה הרבה מבחי' ו"ק. עו"ש דעולת תמיד שהיא עולה להתקשר ולהתחבר בוא"ו דשם הוי', וזהו ענין יחוד ו"ה ובשבת ויו"ט הם ע"ד בחי' י"ה, והיינו כענין מ"ש ביום ההוא יהיה שבחי' ו"ה יהי' במדריגת י"ה, ולכן אומרים במוסף קדושת כתר, ועמ"ש בענין אחותי רעייתי יונתי תמתי שהן ד' עליות המ'

א'קכב

הא' בנה"י ואז נק' אחותי הב' בחג"ת הג' בחב"ד הד' בכתר ואחותי לשון חיבור ואיחוי ע"ד בן פורת יוסף שהוא תופר ומחבר והיינו בחי' יסוד והיינו כנ"ל בענין עולת אותיות תולע, וזהו ענין עולת תמיד.

קיצור. עולת בשימ"ב ו"ק דאבא, עולת לבחי' ו' בריח התיכון, ובשבת עלייה יותר למעלה מו' לבחי' י"ה, או י"ל שהו' מתעלה יותר שיש יו"ד בראשו.

ד) בעמה"מ שער י"א פ"ו דנ"ב ע"ג בענין תולע כי הוא המעלה הקרבנות בכל יום עם ניצוצי טהרה ונשמות בני ישראל, וזהו ענין עולת תמיד אותיות תולע, והעלאת הניצוצות הוא ע"י התולע כי להקריב אותיות להרקיב היינו להרקיב הארזים דקליפה ששרשם מעולם התהו, וזהו קשה כארז, והיינו להוציא בלעם מפיהם היינו הניצוצות הנ"ל.

שער י"ד פרק נ"ה דף צ"ג ג' פי' ריח ניחוח אשה להוי' שהוא ענין ד' עולמות אבי"ע. שער הנ"ל ס"פ קכ"ו דקט"ו סע"א לעשות מיין נוקבין סוד עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה להוי' ועל אותם הצדיקים אשר הם תמיד דבוקים רוחא ברוחא ומתפללים בכוונה נאמר עליהם טרם יקראו ואני אענה כו' עכ"ל. אפ"ל דמפרש עולת תמיד ע"ד שיהי' דבוק תמיד בו ית' כענין רשב"י שאמר בחד קטירא אתקטרנא ביה בקוב"ה. וזהו כענין מ"ש סד"ה עלי באר במעלת באר מים חיים שנובע תמיד בלי הפסק, משא"כ האהבה שהיא כרשפי אש כו', וא"ש מ"ש העשויה בהר סיני כי בחי' זו נמשך ע"י שיהי' תורתו אומנתו שזהו מדריגת רשב"י, גם שזה שיהי' בבחי' באר מים חיים הוא ע"י שמקבלת מחכמה הנק' חיים והחכמה תחיה והיא כח מה כמ"ש בלק"ת ע"פ עלי באר הנ"ל, וזהו נמשך ע"י התורה דמחכמה נפקת, תולע מרקיב הארז להוציא בלעו מפיו, עולת תמיד ע"ד באר מ"ח בחד קטירא אתקטרנא, וזהו ע"י התורה שהיא חכמה הנק' מים חיים כח מ"ה.

ה) עוי"ל פי' העשויה בהר סיני, כי הנה ארז"ל ברבות ויצא פ' ס"ח ע"פ והנה סולם זה סיני, אותיות דדין כאותיות דדין, והנה מלאכים ע"ש רכב אלקים רבותיים אלפי שנאן, והנה עד"מ הסולם שבו עולים ויורדים, כמו"כ יש ב' בחי' הילוך הא' מלמעלה למטה מה שנמשך אור א"ס ע"י תומ"צ ע"ד הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, כמ"ש בד"ה ונתתי לך מהלכים בת"א ס"פ וישב, וההילוך הב' הוא מלמטה למעלה ע"י התפלה יעו"ש, ולכן זה שיהי' עולת תמיד שיהי' העלייה ע"י התפילה מלמטה למעלה ועי"ז מתעלה ג"כ התומ"צ של כל היום, היינו גשם שנעשה בו המצוה כמ"ש בד"ה את שבתותי תשמרו, וזהו עולת תמיד, הנה זהו העשויה בהר סיני ר"ל ע"י שירד עליו ה' ונמצא הי' ההילוך בסולם מלמעלה למטה, והרמ"ז פ' ויצא קמ"ט ב' פי' סולם הוא היסוד ובו עולים למעלה שהוא תחלת קו האמצעי חוט השדרה העשוי מדריגות הן הן החוליות עכ"ל, ובת"א בד"ה יביאו לבוש מלכות נתבאר שענין ח"י חוליות זהו משארז"ל רוכב על כרוב קל שלו ושאט בח"י אלף עולמות. וזהו ענין מ"ש במדרש רבות הנ"ל ע"פ והנה סולם זה סיני,

א'קכג

ומלאכי אלקים הם רבותיים אלפי שנאן שהם ח"י אלף עולמות הנ"ל שבהם ועל ידם נמשך השפע מלמעלה למטה ליסוד ומ' כמו שהטפה נמשכת מן המוח דרך ח"י חוליות השדרה, כך עד"מ שפע חכמה עילאה להתלבש בתורה גשמיות שלפנינו נמשך ע"י ח"י אלף עולמות הנ"ל, ועי"ז ניתן הכח לבחי' עולת תמיד היא התפילה שהיא ג"כ ח"י ברכות דשמו"ע נגד ח"י חוליות הנ"ל, וכמ"ש מזה בלק"ת פ' בלק בד"ה לא הביט און ביעקב, ועיין במא"א אות סמך סכ"ח סולם לעלות בו עד הדעת להמשיך משם הטיפה עו"ש סולם נק' מט"ט היינו כי הוא מעלה התפלות ועביד מינייהו עטרה לחי העולמים להיות ואולם חי אני וימלא כבוד ה', וב' טיתין דמט"ט שרשם ט"ס דז"א מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, והיינו ב' הילוך הנ"ל ומהם נמשכו אלפי שנאן כמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה אלפי שנאן דק"כ ע"א.

לריח ניחוח אשה לה' י"ל הן ד' מדריגות שבסולם שהרמ"ז פ' ויצא דק"ן שהם ד' בחי' אבי"ע שיש בז"א דאצילות כתר וחב"ד וחג"ת ונה"י יעו"ש, והיא עולה להתעלות עד הכתר דז"א להיות ע"ד שני מלכים משתמשים בכתר אחד כ"כ הרמ"ז שם, וזהו ענין עולת תמיד עולה עמו, והיינו העשויה בהר סיני שאז הי' התגלות הכתר מלמעלה למטה דיבור אנכי, וכן בעשה"ד יש תר"ך אותיות כמנין כתר, וביאור הדבר כמ"ש בלק"ת ר"פ במדבר סיני וז"ל ותשוקה נפלאה ורצון זה נמשך לנשמות והאיר בהתגלות על נפשם בחג השבועות ע"י מתן תורה כו' שהדבור הי' ממשיך להם תשוקה זו כו', ושם בד"ה ביאור הדברים והמחבר בחי' מקיף הזה דבחי' מזליה ויחידה להתפשט בכחות הנפש המתלבשים בגוף הוא מ"ת בשבועות שעל כל דבור פרחה נשמתן שהדבור המשיך מעצמותו ית' אנכי מי שאנכי כו', והיינו כמ"ש סד"ה ועתה יגדל נא בפי' כאשר דברת לאמור שמל' דאצילות דיבור העליון נעשה כח"ב לבריאה כו'. והנה במא"א מם ס"א פי' מלאכי אלקים נק' או"א מלבישים נה"י דעתיק ובי"נ בשם הפע"ח שזהו ענין כתר יתנו לך ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה כו' ע"ש א"כ הן שירדו בסולם הנ"ל במתן תורה לפי הפי' סולם זה סיני כי אורייתא מחו"ב נפקת, וכן ע"י התפלה שנק' סולם הם ג"כ עולים לקבל מהרצון עליון להיות יהי רצון כו'.

קיצור. סולם זה סיני ובכח זה נמשך העולת תמיד עלייה בסולם וסולם לעלות בח"י חוליות עד הדעת להיות וידעת היום, וכן מלאכי אלקים הם אלפי שנאן, וזהו ח"י ברכאן דצלותא ב' טיתין דמט"ט, ובסולם ד' מדריגות אבי"ע שבז"א, וזהו עולת כו' לריח ניחוח אשה לה', העשויה בה"ס כי אז ירדו ד' בחי' הנ"ל למטה בהתגלות הכתר והדבור ממשיך הרצון כאשר דברת לאמר, וגם מלאכי אלקים או"א.

ו) רבות פ' פנחס דף רפ"ב א' א"ר שמעון בן לקיש כתיב עולת תמיד העשויה בהר סיני, אם תאמר שיש לפניו אכילה ושתיה למד ממשה שנאמר ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל

א'קכד

ומים לא שתה בפ' כי תשא ל"ד כ"ח אלו היה לפני אכילה ושתיה הי' אוכל ושותה הוי אם ארעב לא אומר לך עכ"ל. וא"כ למדנו פי' העשויה בהר סיני שמזה נלמוד שאין לפניו אכילה ושתיה, וזה בא המקרא ללמדנו שעם היות שצוה להקריב עולת תמיד לא שצריך לאכילה ושתיה ח"ו, וצ"ל דהרי ארז"ל ע"פ רעייתי מפרנסתי שמפרנסין אותי בשני תמידין, ואפ"ל עפמ"ש ברבות כי תשא פמ"א דקס"א ע"ב, אזלת לקרתא הלך בנימוסהא למעלה שאין שם אכילה ושתיה עלה משה ונדמה להם כו'. ועפי"ז י"ל ג"כ בענין לחמי לאשי, ע"ד אכלתי יערי עם דבשי דפי' בזח"ג פנחס דרמ"א ע"ב הואיל ואתי לגבה עביד רעותה כו' באתריה לאו אורחא למיכל כו', ואין ר"ל אכילה ושתיה גשמיות ח"ו אלא העלאת מ"ן לעורר המ"ד להמשיך אורות בכלים, זה ג"כ אין שייך באתריה בבחי' סוכ"ע שהוא מקומו של עולם כ"א באתרה בבחי' ממכ"ע.

ז) עוי"ל ענין עולת תמיד, דמצד היותה תמיד יש לה מעלה שלכן ארז"ל התמידין קודם למוספין, והוא ע"ד ההפרש בין ריעים שיחוד או"א תדירי, ובין דודים זו"נ שמתפרשים לפרקים, וענין זה התדירי נמשך מבחי' עתיק שהוא מקור מים חיים מבועא דלא פסיק, וכמ"ש במא"א מם קכ"ב בענין מוצא מים כו' לא יכזבו מימיו דלא פסיק זיווגייהו כמ"ש בזח"ג האזינו דר"צ סע"ב, וזהו ענין אמת כמ"ש בביאור דאלה מסעי, משא"כ בזו"נ כו'. אך העיקר להמשיך בזו"נ שיהיו ג"כ בבחי' תרין ריעין, והיינו ע"ד שנתבאר בלק"ת בד"ה כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ בענין פתחי לי אחותי האהבה הטבעית כו', ומיוחדים בתכלית היחוד כו' אם זכרתיך כו' והוא עד"מ כאהבת אח ואחות כו' שאין לה הפסק כו' אשר יקראוהו באמת כו' ע"ש, ומבואר בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא שאברהם רצה להמשיך מבחי' זו דאחותי דוקא בשרה שהיא מ' בכדי שלא יפסוק היחוד, וזהו ג"כ ענין מי יתנך כאח לי כו', וג"כ יומשך מעלת זווג דזו"נ בזה, וה"ע ותהי לי לאשה, וזהו ע"ד ב' הבחי' דאחותי רעייתי הנזכר בלק"ת בד"ה אני ישנה בהביאור שבחי' אחותי הוא מצד אהבה הטבעית דנה"א ורעייתי ע"י בירור נה"ב כענין קרבנות כו'. והנה ענין האהבה הטבעית מבואר בלק"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה, שנמשכה מבחי' קוצו של יו"ד שהוא כתר יעו"ש. והנה בחי' כתר שבמל' עליו נאמר לעולם דברך ה' נצב בשמים שאינו נפרד כלל מז"א, עיין מזה בביאור דבמדבר סיני, ולכן מצד זה נק' כנס"י אחותי ע"ד תרין ריעין, רק לפי שט"ס שלה פעמים מסתלקים דהיינו השכל כו' ולכן ענין עולת תמיד זהו מצד אהבה הטבעית שהוא כתר שבמל' שאין בו שינוי והפסק כו', ועיין עוד מזה בד"ה והקרבתם אשה עולה בדרושי שמע"צ, וזש"כ עולת תמיד כו' אשה להוי' היינו ב' הבחי' הא' מצד נה"א נק' עולת תמיד ומצד בירור נה"ב נק' אשה כו', ועיין בלק"ת מהאריז"ל בזכריה ע"פ ביום ההוא יהיה ט"ס דנוק' אינן קבועים כו', מובן כנ"ל מה שעכשיו זו"נ אינן בבחי' ריעים היינו מצד הט"ס שלה כו', אבל מצד הכתר שלה היא דבוקה עם ז"א. והנה באדר"ז דר"צ ע"ב מה שלפעמים אינן ביחוד זהו מ"ש ואל אשה

א'קכה

בנדת טומאתה לא תקרב, ובר"ח פי' נאלמתי דומיה החשיתי ר"ת נדה, והיינו כשהיא כרחל לפני גוזזיה נאלמה, ועיין מענין נדה בזח"ב ר"פ שמות ד"ג ע"ב, ועיין זח"ג בלק קצ"א א' ע"פ שחורה אני ונאוה בענין גבורי כח עושי דברו שבונין אותה וממשיכים בה הט"ס, ומכל זה יובן ענין עולת תמיד. וזהו העשויה בהר סיני ששם גילוי הכתר שלכן יש תר"ך אותיות בעשה"ד, וזהו הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים שהם ע"ס, והיינו אנכי הוי' אלקיך, ומבחי' זו נמשך בה האהבה הטבעית ורצון העליון הנ"ל כו'.


* בכת"י ב' כתוב בצד הע':

[מ"כ, כלל ופרט כתר וחכמה ע' ביאור בשעה שהקדימו שיהי' הסוכה כך זהו מהחכמה. בד"ה ואהי' אצלו הרצון כלל והתענוג התחלקות. בד"ה כנשר יעיר רואין את הנשמע למעלה מהתחלקות זהו העשוי' בה"ס, גם ואהבת לרעך כמוך כללא ואידך פירושא, נע"כ], בה"ס ויחן ישראל וקבל היהודים [מ"כ, גם שמוע מזבח טוב כתר שבמל' ביטול רצון בכלל כל אשר כו' נעשה, נע"כ], עולת תמיד באר מ"ח נובע תמיד.