עולת תמיד

א'קלז

עולת תמיד העשויה בה"ס לריח ניחוח אשה לה'. להבין מהו העשויה בהר סיני דמשמע שהוכנה קרבן עולת תמיד מכבר במעמד הר סיני. ולכאורה פ' התמיד נא' אחר מעמד ה"ס כידוע. וגם מהו לריח ניחוח וכי יתכן שריח קרבן חלב דם גשמי יעלה לבחי' ריח ניחוח למע' שאין להקב"ה גוף ולא דמות הגוף ולא מתוארי הגוף ואיך יריח ריח ניחוח מהקטר חלב ודם שאינו ריח טוב גם להאדם הגשמי כידוע. אך הנה תחלה יש להקדים ענין הידוע בפי' מארז"ל דקודם שנברא העולם הי' הוא ושמו בלבד פי' שמו הוא בחי' התגלות אורו וזיוו לבד מעצמותו כבי' עד"מ שמו של אדם שאינו מבחי' עצמותו רק שנתפש לקרות אותו ע"י השם כך בחי' שמו של א"ס ב"ה אינו אלא בחי' אותיות התגלו' עצמותו כדמיון זיו השמש ואורו שאינו נחשב מעצמות מאור השמש רק שנגלה העצם באותו הזיו ונק' התגלות שלו בלבד שעי"ז נתפס למראה בעין כל וכך השם אינו אלא להתפש לזולתו לקוראו בלבד כנ"ל, וממילא מובן שאין בחי' ההתגלות עושה שום שינוי בהעצמו' וכך למעלה לא יעשה בחי' זיו ואור דא"ס ב"ה שום שינוי בעצמותו כבי' (ה' ובמד"ר פ' חוקת ע"פ אני הוי' הוא שמי אומר הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי, ואם שמו ית' הוא האור איך שייך שהתניתי, ואולי גם ע"ס נק' שמו כמ"ש בתו"א פ' תרומה בד"ה מי יתנך, ועי"ז יתכן שהתניתי להיות מאיר ע"י ע"ס דאצי' ואולי שהתניתי ביני לבין עצמי זהו האורות דע"ס שהתניתי ביני לבין בריותי זהו הכלים דע"ס, או זהו שם הוי' וזהו ש' אד' וצ"ע ואין כאן מקומו ע'), וזהו מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול פי' כי גם מקור כל תענוגי העוה"ב בעליות העולמו' דאבי"ע עד נו"ן אלפי' יובלות (לשון זה צ"ע וגם בחי' יום שכולו שבת) בטלין ונכללין כולן בבחי' שמוה"ג שהוא רק בחי' זיו מאור דא"ס עצמו (וע' מזה בתו"א בד"ה ואלה שמות בנ"י) להיותו מרומם ומתנשא מכל העולמות דאבי"ע ומקור כל התענוגי' דעוה"ב נברא רק ביו"ד כו' אבל שמו הגדול הוא בחי' א"ס ממש ומשם נמשך בחי' משובח ומפואר עדי עד בבחי' נצחיות בלי הפסק ושיעור כו' (וע' עוד מענין שמו הגדול בתו"א ס"פ מקץ בד"ה מזוזה מימין ובהביאור ובד"ה שובה ישראל עד דרוה"ש פ"ה בענין ישר"מ כו'), אך הנה במקום גדולתו ית' שם אתה מוצא ענותנותו שירד וצמצם את אורו הנק' שמו הגדול להיות נמשך ונגלה בבחי' השתל' עו"ע להיות נק' חכים ומבין ורחמן כו' הגם שמצד עצמות אא"ס לאו דאית בי' מכל אלין מדות כלל כי הוא אור פשוט בתכלית האחדות הפשוטה וז"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו' כידוע ואמנם ע"י בחי' ריבוי הצמצומי' נמשך השפעת אא"ס עד למטה מאד דהיינו עד בחי' מלכותו יתברך להחיות רוח שפלים בע"ג כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים ומלכותו בכל משלה בירידות המדרגות עד שמהווה גם לצומח ודומם הגשמי, וכמו שאמר דאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל עד בחי' מל' דעשי' המהווה כל עולם העשי' ובמל' דעשי' מלובש מל' דיצי' ובמל' דיצי' מל' דבריאה ובמל' דבריאה מל' דאצי' עד בחי' מל' דא"ס שנק' שמו הגדול שלפני ההשתלשלות, והוא הנק' במקום גדולתו.