להבין שרש הדברים הנ"ל

א'קמו6

להבין שרש הדברים הנ"ל הנה ענין לי ראש יובן בהקדים תחילה פי' או"כ מהו, דהנה ענין או"כ הוא לא כמו שמובן לכאורה בס' המקובלים שבחי' אורות הי"ס הם ג"כ מבחי' מהות ספי' ממש דהיינו שאור החכ' הוא בחי' מהות חכ' ממש ואור החסד הוא מהות חסד ואור הגבורה הוא מהות הגבורה ממש, ומה שנקראו אורות לגבי הכלי' והרי הכלים

א'קמז

הם ג"כ מהות חכ' ומהות חסד כו' היינו לפי שהעיקר הם האורות שאור החכ' הוא אשר נקרא חכ' באמיתות והכלי הוא לבוש אליו להגביל אורה ולהיות ההשפעה נמשכת למטה ע"י הכלי (וכמו שהנשמה מתלבשת בגוף שע"י כלי הגוף יוגבל אורה ויושפע שכל ומדות הנשמה בענינים גשמי' שבעוה"ז) אבל גם האור הוא מהות חכ' ממש אלא שהוא אמיתית מהות החכ' ונעלה למעלה ממהות חכ' של בחי' הכלי כו' וכן עד"ז באור החסד לגבי החסד ובשאר אורות וכלים דיו"ס כן משמע בפרד"ס שער עצמות וכלים, וגם בע"ח מובן לכאורה כן בכמה דוכתי, אך באמת לפי זה לא יובן כלל המאמר הידוע בס"י ע"ס בלי מה ופי' שהן בלי מהות והרי לפי הנ"ל יש להן מהות מוגבל שאור החכ' הוא ע"י מהות חכ' ולא מהות חסד או גבורה ואור החסד הוא מהות חסד ולא מהות חכ' ולא מהות גבורה ואור הגבו' הוא מהות גבורה ולא מהות חכ' ולא מהות חסד וא"כ מהו זה שאומר בלי מה דמשמע שאין שום הגבלה ותואר מהות פרטי בהם, אך הענין כי בחי' האורות וכלים הוא שמהות החכ' ומהות החסד הן הנק' כלים והן באמת יש להן מהות מיוחד לכל אחד הן בחי' גילוי האור להחיות מן המאציל העליון א"ס ב"ה שהוא מאיר הארה וזיו ממנו ית' לתוך אותה הכלי הנק' חכ' או חסד שאור וחיות זה מהווה ומחיה את מהות החכמה או מהות החסד אבל האור מצד עצמו אין לו מהות כלל שאינו לא בחינת חכמה ולא בחינת חסד, דכמו שעצמות המאציל העליון הוא מושלל לגמרי מלתאר בו מהות מוגבל כחכמה או חסד אלא לאו מכל אילן מדות איהו כלל כי הוא ית' בעצמו בתכלית האחדות והפשיטות ולמעלה מעלה מגדר ומהות חכ' כו' כידוע כמ"כ האור והזיו שהוא ית' מאיר הארה ממהותו ועצמותו כביכול הנה הארה זו ג"כ פשוטה בתכלית הפשיטות והאחדות ונעלה מעלה מעלה משנאמר עליו גדר חכ' או חסד כו' רק שבחי' חכ' וחסד שייך לומר בענין הכלים, אלא שאעפ"כ האורות מתלבשים בהכלים להוות ולהחיות את הכלים שהן מהות חכמה או מהות חסד כו' (וע"ז נאמר מכון לשבתך פעלת ה' שפעל הכלי שאע"פ שיש להם מהות עכ"ז יוכל להתלבש בהם אא"ס ב"ה שאין לו מהות מוגבל כמ"ש במ"א), והשתא אתי שפיר מ"ש בס"י ע"ס בלי מה דבאמת האורות של י"ס הן בלי מהות מוגבל כנ"ל, וזהו ג"כ ענין איהו וחיוהי חד דפי' חיוהי הם האורות ואמנם איך הוא חד ג"כ עם גרמוהי שהם הכלי' מאחר שהכלים יש להם מהות מוגבל זה נת' באגה"ק המתחיל איהו וחיוהי חד ע"ש. וביאור הדברים, הנה יובן בפי' לשון אצילות שהוא נגזר מלשון ויאצל מן הרוח על שבעים זקנים וכן כתיב ואצלתי מן הרוח כו', והו"ע הפרשת הארה מרוח נבואה של משה שינוח על הזקנים ולא נחסר כלום למשה ע"י זה כמו זיו השמש שאינו גורם שינוי בשמש כו' (ולכן ג"כ הזקנים לא הי' נבואתם במדריגת משה ממש להיות כי הוא רק הארה בעלמא מרוחו של משה ומ"מ הם למעלה ממדריגת שאר כל הנביאים כמ"ש וזקנים לנביאים הרי שמעלת הזקנים למעלה ממעלת הנביאים והיינו

א'קמח

משום שמ"מ הרי זה הארה מרוחו של משה, וע"פ משל זה יובן ענין אצילות האורות דע"ס מן המאציל ב"ה שאין פועלים בו שינוי כי הוא רק אצי' הארה בעלמא כזיו כו' ועכ"ז הארה זו היא פשוטה בתכלית ולמעלה ממהות מוגבל כיון שהוא עכ"פ הארת א"ס ב"ה, אך ורק כשהאורות מתלבשי' בהכלי' אזי נעשים אור וחיות למהות מוגבל אור החכ' נעשה אור וחיות למהות חכ' והוא עד"מ הנ"ל כשנח רוחו של משה על הזקנים דהיינו בבוא הארה זו דרוח נבואה של משה בכלי השגת הזקנים הרי הוגבלה ההארה להיות מתגלי' בכ"א מהם כפי מעלת ומהות כלי השגתו כו' וכך הכלים דע"ס מגבילי' את האור הפשוט כל א' מן הכלים לפי מהותו מגביל את האור הפשוט שיהי' נעשה בו תמונה ותואר עד"מ להחיות אותו מהות הכלי דהיינו שיהיה אור החכ' שהוא חיות החכ' וכן אור החסד חיות החסד), והנה כמשל הע' זקנים שלא היו ראויים כלל לנבואה מצד עצמן שהרי אלדד ומידד שנתנבאו במחנה אמר עליהם משה ומי יתן כל עם ה' נביאים כו' אלא לפי שהי' אצל משה ויאצל מן הרוח כו' הי' ג"כ נביאים, כך הוא ענין י"ס דאצילות שהם י"ס אלקות שמצד עצמן הם בחי' כלים ואין להם ערך כו' ולאו מכל אינון מדות איהו כלל כו' וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו שמהן כו' גופין תקינת לון אלא מחמת האורות שהאציל בהן אא"ס ב"ה נעשו י"ס, והנה המשכת אור א"ס שהאציל הן הן האורות והי"ס מצד עצמן מה שנק' בשם חכ' הם הם בחי' כלים המגבילים האור שיהי' זה נק' חכמה וזה חסד כו'.

ב) ומעתה נבוא לפי' ענין ישראל לי ראש ומתחילה נקדים איך שעפ"י מה שנתבאר בענין אורות וכלים יובן דענין התחלקות וכן ענין התכללות לא שייך רק בכלים ולא באורות כי בחי' התחלקות לכמה בחי' שונות זה שייך רק בכלים שיש להן מהות הלכך שפיר שייך התחלקות שבחי' זו יש לה מהות זה ובחי' אחרת מהות אחר וריבוי התחלקות המדריגות נמשך מצד התכללו' הי"ס זה מזה שהחסד כלול מגבו' ונק' גבו' שבחסד לכך מתהווה מזה מהות ומציאות כפי בחי' זו ואינו כמו מהות הנמשך מעצם החסד ולא כמו מהות שמעצם הגבורה וכן עד"ז מבחי' גבורה הכלולה מחסד ונק' חסד שבגבורה יתהווה מהות אחר כו' ועד"ז מובן למשכיל שמצד התכללות ותערובות מזיגת הי"ס יתהוו ריבוי התחלקות בנבראים כו' וכ"ז לא שייך רק מצד הכלים שהן בחי' חכ' וחסד וגבו' ע"כ יתכן בהם התכללות ותערובות חסד עם גבו' שהוא ענין מיזוג מהות במהות אחר כו' אבל מצד האור כמו שהן בעצמן פשוטי' בתכלית ואין להם מהות כלל א"כ אין שייך לומר כלל התכללות אור זה מאור זה שע"י זה יתהווה מהות אחר מורכב משניהם הואיל ושני האורות הם פשוטי' והכל עצם א' פשוט בתכלית הפשיטות, ולפ"ז מובן ג"כ בענין המשל הנ"ל בתו' כמו שבראש האדם כוללים ג"כ כל הכחות הרמ"ח אברים כו' וכמ"כ למעלה בחי' נש"י כוללים כל שאר הבחי' שבעולמות כו' ולכן נק' לי ראש כמו שבראש כלול כחות רמ"ח אברי', הנה לפי הנ"ל

א'קמט

מובן שהתכללות זו היא ג"כ רק בבחי' הכלים שהרי התחלקות כל המדריגות והנבראים נמשך מצד הכלים משא"כ האור הוא פשוט כו' וא"כ התכללות זו של פרטי הכחות המוגבלים במהותן מה שהן כלולים בהשרש ומקור היינו ג"כ בבחי' פרטי כלים שהן מתכללי' בשרשן ומקורן אבל האורות הם עצם פשוט ולמעלה מעלה ממדריגה זו של כללות כוחות פרטיים כו' וכן הוא באמת דכמו במשל במוחין שבראש נכלל רמ"ח כחות שבאברים כמ"כ למעלה בבחי' חב"ד דז"א נכללו ג"כ כל פרטי רמ"ח אברים דז"א שמהן שרש כל הנבראים כו' והרי חב"ד הם כלים כנ"ל אבל האורות הם למעלה ממהות חב"ד כנ"ל באריכות (ועיין בפרד"ס שער הצחצחות פרק ששי מש"ש והענין כי אחר שהשרשים המתאחדים בעצם השרש לפי האמת הם שרשי הכלים לא שרש העצמות כי העצמות הכל אחד ואין צורך לא לשרש ולא למקור עכ"ל, ודברים אלה מעט הכמות ורב האיכות וי"ל שכולל בזה כל מ"ש כאן כי הנה ממ"ש כי העצמות הכל אחד ואין צורך לא לשרש ולא למקור מובן דס"ל ג"כ שהעצמות שהם האורות הם אור פשוט אחד וזהו שהכל א' שאין אור החסד מהות מובדל מאור הגבורה כו' ומ"ש שאין צורך לא לשרש ולא למקור ר"ל מה"ט הואיל והוא הארת המאציל ממש א"כ ענין ירידתו והמשכתו אפי' למטה לא שייך לומר ע"י אמצעות שרש מאחר שהכל אחד מיוחד בא"ס ב"ה א"כ אין צריך לשרש אבל הכלים שהם מהות מוגבל א"כ התהוותן מאחדות הפשוטה הוא ע"י אמצעות שרשם ומקורם שע"י זה ירדו להתהוות במהות מוגבל כו' ע"כ אמר שם דענין י"ס הגנוזים בעצמות הם שרשי הכלים דהאורות א"צ לשרש כו' ומדבריו נלמד ג"כ למ"ש בענין לי ראש שהראש כולל כל פרטי הרמ"ח כחות שהוא שרשן ומקורן היינו נמי שכולל כל פרטי הכלים שהוא שרשן ומקורן אבל האורות א"צ לשרש כו'), ובזה יובן ענין ישראל לי ראש כי הנה מבואר בע"ח בהבדל שבין נשמות למלאכים, שהנשמות שרשן מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים, ולפ"ז ענין לי ראש היינו ששרשן מחב"ד דז"א והואיל וכן הם כוללים לכל פרטי רמ"ח אברים אברי ז"א ולכל פרטי הנבראים המתהווה מהן כמו שהראש כולל כל רמ"ח האברים כו' והנה האורות שהם גילוי והמשכות האא"ס ב"ה מתלבש תחילה בחב"ד ומשם נמשך ומאיר בכל הספירות ואח"כ נמשך ג"כ בבי"ע ומאיר ומתלבש בכל נברא להחיות כמ"ש ואתה מחי' את כולם וזהו שרש ענין בחי' המשכות שמו הגדול בנש"י ועל ידם נמשך בכל העולמות פי' בחי' שמו הגדול הוא גילוי האור א"ס שמתלבש תחילה בחב"ד הנק' ראש ששם שרש נש"י ואח"כ ע"י אמצעות חב"ד נמשך ג"כ בכל פרטי הנבראים כו' וזהו שנק' נש"י לי ראש.

ג) וביאור הענין הנה ידוע דמכלים דאצי' נעשה נשמה ואורות בבי"ע והנה בכלים דז"א יש ג' בחי' פנימי' אמצעי וחיצון ונק' רת"ס כגון בחסד יש ג' בחי' היינו החסד עצמו שבלב וזהו בחי' כלי אמצעי ופנימיותו היא האהבה שמחמתה בא החסד כמאמר אהבת חסד או השכל

א'קנ

שמחמתה נתפעל לעשות חסד והוא כלי הפנימי והשפעת החסד בפועל ממש הוא כלי החיצון של החסד וג' בחי' אלו הן נק' ג"כ חב"ד חג"ת נה"י שבחסד דבחי' נה"י לבר מגופא כלי ההשפעה כו' והנשמות נמשכים מפנימיות הכלים והמלאכים נמשכים מחיצוניות הכלים ולכן המלאכים הן שלוחי השפע כו' וזהו ענין ההפרש שבין נשמת אברהם אוהבי ומיכאל פני ארי' לימין שהוא אהבה שאברהם בבחי' פנימיות דהיינו חסד שבחסד (או חכ' שבחסד כי אברהם אבר מ"ה בחי' חכ' כח מ"ה כמש"ל ע"פ קטונתי) ומיכאל בחי' חיצוניות נה"י שבחסד והנה נודע של' כלים דזו"נ דאצי' נמשכי' להיות נשמה לזו"נ דבי"ע שי' כלים הפנימי' נעשים נשמה בעולם הבריאה ואמצעי' ביצירה וחיצוני' בעשי' דהיינו שג' בחי' הכלים דז"א שהן ל' כלים מאירי' במל' וזהו ענין שהמל' נקנית בשלשים מעלות והענין התלבשות חכ' שבחסד דז"א בחכ' שבחסד דמל' וכן כולם וממנו נמשך בבי"ע אך צריך להבין טעם כל ההתלבשות מ"מ איך נתלבש כ"כ בעשי' גשמיות מאחר שהמקור הוא בחי' אלקו' ממש ואיך נתהווה דבר גשמי ממש אך הנה עד"מ מעצם הנפש שאין בו התחלקות כלל כי הרי יש מי שחסר חוש א' ואין זו פגם בעצם הנפש ואעפ"כ הרי הוא נמשך מעצם הנפש שלכן יש כמה בריות שהחושים שלהם משונים זה מזה אלא שהוא מפני שמעצם הנפש אינו נראה חוש פרטי רק הכל מתכללות ובהעלם וכשיוצא מההעלם אל הגילוי הנה ראשית הגילוי הוא במוחין במחשבה ומשם מתפשט דרך גידים דקים כיתרים ועצבים ואפי' באברים הפנימים לכך ראשית גילוי אור א"ס הוא בחכמה ובינה עילאין שהן אבא ואימא ומשם נמשך דרך חב"ד שבחסד לחג"ת נה"י שבחסד (נ"ל דר"ל דרך חב"ד שבז"א וחג"ת נה"י שבז"א אלא שאמר ע"ש חסד שהוא ראשית הבנין דז"א בעו...* דז"א ריבוי חסדים כמ"ש אנפוהי דמלכא נהירין כו' עיין במ"ש על התוספתא דבשלח דף נ"א), ומאירי' במל' ומשם נעשה התהוות בי"ע והטעם שכל התחלה צ"ל מחכמה כי חכ' הוא בחי' ביטול כו', וזהו ענין ישראל לי ראש כי בנין עולם מתחיל מחסד כמ"ש עולם חסד יבנה יום ראשון יהי אור חסד שבחסד יום ב' גבורה שבחסד כו' וישראל לי ראש הוא בחי' חב"ד שבחסד (נ"ל ר"ל דהיינו חב"ד דז"א והתורה נמשכה מאו"א עילאין וזהו ענין שישראל ע"י התורה ממשיכים אוא"ס שיתלבש באו"א עילאין ואח"כ בפנימיות הכלים שהוא חב"ד דז"א ששם שרש הנשמות ועי"ז מתלבשים אח"כ בחג"ת נה"י ומשם עד העשי' וכו').

קיצור. הנה ענין אורות וכלים האור הוא גילוי אור המאציל בלי מה והכלי הוא חכמה וחסד ולכן מה שנק' ע"ס היינו ע"י שהאור מתלבש בהן כמו שע' זקנים לא היו ראויים לנבואה מצד עצמן אלא לפי שהיו אצל משה ואצלתי מן הרוח.

א'קנ1

ב) וע"פ זה יובן ענין לי ראש שהוא בבחי' הכלים היינו חב"ד כי התחלקות והתכללות לא שייך רק בכלים אבל האור הוא עצם א' פשוט, ולכן בחי' ראש הכולל רמ"ח כחות כל זה רק בכלים.

ג) אך ההפרש בין נשמות למלאכים כי יש בכלים ג' בחי' רת"ס וזה ענין למ"ד מעלות שהמל' נקנית ומלאכים שרשן מחיצוניות הכלים דהיינו מבחי' נה"י אבל הנשמות נמשכים מפנימיות הכלים חב"ד וזהו לי ראש.


* חסר כאן בכת"י.