קיצור מהביאור ע"פ עולת תמיד

א'קנ1

קיצור* מהביאור ע"פ עולת תמיד העשוי' בהר סיני שאמר אאזמו"ר ז"ל בפ' פנחס תקס"ט

(א) כדי להבין ענין ישראל לי ראש יש להקדים ענין אורות וכלים דאין הפי' שגם האור החכמה הוא בחי' חכמה ממש דא"כ איך יתפרש מאמר הס"י עשר ספירות בלי מה, דהפירוש בלי מהות, אלא שהאור הוא בלי מהות, רק בחי' חכמה הוא הכלי, ולכן ענין האורות זהו אצילות ע"ד ויאצל מן הרוח דגבי משה על השבעים זקנים. הג"ה, וקשה דהא הכלים הם ג"כ אצילות, וכאן משמע דהאור הוא המחיה ומהוה הכלי, לכן יתורץ קושיא זו דעיקר אצילות הוא האור אלא שהוא מחיה ומהוה הכלי, מיהו במ"א כתבתי דאצילות הכלים יש להם שורש חוץ מהאור היינו ששרשם מהרשימו שנשאר אחר הצמצום והאורות מתלבשים בהכלים ע"ד נשמה המתלבשת בגוף וענין ע"ס בלי מה קאי על האורות, עכ"ה.

(ב) והנה ענין ישראל לי ראש היינו חב"ד דז"א, והענין כי הנה מה שהספירות כלולים זה מזה ויש בחסד ע"ס וכן בחכמה כ"ז שייך מצד הכלים שהן בבחינת מהות ממש חסד וחכמה ע"כ שייך התכללות כנ"ל משא"כ מצד האורות שהם בלי מה, לא שייך זה. הג"ה, וזהו כעין ההפרש בין אחד ובין יחיד המבואר בת"א פ' וארא בד"ה וארא אל אברהם ודו"ק עכ"ה. וזהו ענין ישראל לי ראש מה שהחכמה מאירה בהמדות ונעשה מוחין לז"א זהו שייך רק מצד הכלים, והנה לבד ההתכללות כל מדה מיו"ד יש עוד בחי' פרצוף שגם בעשר כלים יש פנימי אמצעי חיצון וזהו ענין שלשים כלים דזו"נ שנעשים נשמה לע"ס דבי"ע והנשמות שרשן מפנימית הכלים והמלאכים נמשכים מחיצוניות הכלים, וזהו ענין שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, ואף שהנשמות שרשם מזווג גופני והמלאכים שרשם מזווג רוחני מ"מ היא הנותנת דזווג רוחני שרשו רק מחיצוניות החכמה וזווג גופני שרשו מעצמיות החכמה כמ"ש בבה"ז פ' בלק על המאמר שם דק"צ ע"ב ע"פ ברכו ה' מלאכיו, עכ"פ

א'קנ2

יצא לנו דענין ישראל לי ראש זהו מצד ע"ס דז"א שבבחי' הכלים, אך שבהכלים מלובש ג"כ האור שבלי מה ועיין מזה בסידור תחלת שער הק"ש.

(ג) וגם המוחין חב"ד הם כמו פרצוף רמ"ח איברים והם מתלבשים ברמ"ח איברי הגוף היינו גידי המוח הנמשכים בכל האיברים ודבר זה נתבאר בבה"ז ר"פ תולדות, ומשם משמע הפי' ישראל מוחין דז"א מתקשרן באורייתא הוא חו"ב דאצי', כי אור א"ס אינו מאיר אלא בחכמה לפי שהחכמה היא כח מה וזהו אורייתא חכמה עילאה מתקשרא בקודב"ה, וע' ג"כ בה"ז ר"פ ויצא יעקב מבאר שבע, וזהו דחכמה נק' אצילות שבאצילות כי נתבאר לעיל סעיף א' דעיקר פי' אצילות ע"ד ויאצל מן הרוח זהו ענין האורות שהן בלי מהות והכלים הם נק' אצילות לפי שהם כלים ספיריים ובהירים לבחי' זו, ועיקר התגלות האור שהוא בלי מה הנק' אצילות שבאצילות הוא בחכמה דוקא שנק' כח מה כלי הביטול וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, ע"כ ישראל מוחין של המדות ז"א מתקשראן באורייתא שהיא חכמה כח מה כו', ועיין בת"א פ' וארא סד"ה בענין פי' ושמי הוי' לא נודעתי להם נודעתי גלוי בחי' יחיד זהו נמשך ומאיר ע"י התורה כו' משא"כ ע"י אהבה א"א להגיע לבחינה זו כו'.

(ד) וזהו ענין כשם שא"א לעולם בלי רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל וע' מענין רוח ואויר בת"א ס"פ מקץ בביאור דמזוזה מימין, וזהו ענין בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ויש רוח מלמעלמ"ט ויש רוח מלמטלמ"ע וכל בחי' אלו יש בישראל כי ע"י רוח הוא הצמיחה גשמיות מהארץ כמ"ש בגמ' בענין זיקא דמקמי מיטרא וזיקא דבתר מיטרא וכמ"כ בענין מאי פירי מצות, והתורה נק' ג"כ רוח עד יערה עלינו רוח ממרום בלק"ת פ' במדבר בד"ה והיה מספר בנ"י כחול הים, ואפ"ל ישראל הנק' ד' רוחות מתקשראן באורייתא מקור בחי' רוח.

(ה) ועפ"ז יובן ענין על שלא ברכו בתורה תחלה וכן ענין לא וויתר על ביטול תורה, כי הנה התורה דמחכמה נפקת היא המשכת אור א"ס בחכמה וישראל מוחין דז"א אתקשראן באורייתא וא"כ עי"ז מאיר החכמה שבה מלובש אור א"ס גם בבי"ע כי שלשים כלים דז"א נעשי' נשמה לבי"ע, ובכלים ואיברי' דז"א מלובשי' גידי המוח דהיינו ההמשכה מבחי' חכמה, ולכן גם המצות הנקראי' רמ"ח איברין דמלכא ז"א מקבלים מהתורה שהיא חכמה כנ"ל בענין גידי המוחין שנמשכין בכל הרמ"ח איברים, אך ע"י ביטול תורה אין מאיר מהחכמה עילאה בז"א ומסתלקין המוחין מז"א הנקרא ישראל ונק' שינה שזהו סיבת הגלות שהגלות נק' שינה כמ"ש הענין בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקור חיים, וע' ג"כ בד"ה וארא בפי' קוב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא שה"ס הסתלקות פנימי' ז"א שהם המוחין לעילא לעילא דקמי' כחשכה כאורה כו' והנהגת העולם בבחי' שינה ר"ל שלא ע"פ התורה והמוחין כו'.

(ו) והנה ארז"ל במשנה פ"ק דיומא שהמאכל מביא את השינה, כי המאכל הוא מצומח וחי שלמטה ממדרגת המוח האדם שהוא כלי לאור

א'קנא

השכל ע"כ כשעולה האידים מהמאכלים למוח שהם קיטורים עבים גורמים שיסתלק אור השכל מלהאיר בגלוי בהמוחין כי הם מכסי' ומפסיקים על הגלוי השכל כמו ענן העב שמפסיק גלוי אור השמש ומסתלק השכל בעצמותו להיות בבחי' העלם וזהו השינה, והנמשל כי מחודומ"ע הגשמיים של האדם ויעקב חבל נחלתו כו' הם כמו קיטורים העבים המחשיכים ומונעים גלוי אור החכמה שענינה כח מה ומחודומ"ע הגשמיים הם מבחי' ק"נ שהוא היש ודבר נפרד הפך כח מה וע"כ הם הגורמי' בחי' שינה משא"כ בזמן בהמ"ק שאז הי' ק"נ מתברר ע"י הקרבנות לא היו מחשיכי' ולא הי' בחי' שינה.


* קיצור מהביאור ע"פ עולת תמיד: נדפס בהוצאה הראשונה באוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תרעז.