א'קנג

קדרה והיינו מארז"ל משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה מדת מל' נק' בת מלך והיא מדת ההתנשאות על זולתו, וכשלא תפעול המדה פעולתה יהי' בעצמות קצת צער שהוא היפוך התענוג מפעולת המדה כמו אברהם מדתו חסד נצטער כשלא הי' לו אורחים וכן למעלה בחי' מל' הריחה ציקי קדרה הוא ענין ההתנשאות על הנפרדים להיות ראש לשועלים (וי"ל ציקי קדרה נק' הביטול היש בחי' ריח) תאמר ע"מ יש לה גנאי להיות ראש לבע"ג ועוד כי עכשיו בסוריא גם קליפות נחש כרוך כו' ל"ת יש לה צער ע"כ הביאו לה בחשאי כדי שלא ירגיש הסט"א כו' ולע"ל יהי' קול כלה כו', וזהו שבני סוריא יעלו לרומי ע"ד ארוממך אלקי המלך כו'. והנה במתן תורה וירד ה' על הר סיני זהו גילוי יחוד העליון מלמעלה למטה מדלג על כו', וזהו ואני הוא המתחיל אתה החלות כו' ועי"ז ניתן הכח שיוכלו לעלות ולעורר באתעדל"ת אתעדל"ע להיות ארוממך כו' כנ"ל וזהו עולת תמיד שיוכלו בני סוריא לעלות לרומי תמיד זהו ע"י העשויה בה"ס אתה החלות כנ"ל, אשה לה' זהו ענין המשל למלך שבקש לישא אשה מסוריא בחי' ציקי קדרה הנ"ל.

עפ"י דרוש רנ"ע* ע"פ עולת תמיד דתקס"ט, י"ל תוכן הענין כך עולת תמיד שמכפר על עון ביטול תורה בחי' תמיד, והנה ישראל מתקשראן באורייתא כי אורייתא חכמה עילאה שבה מלובש אור א"ס, קדש מלה בגרמה, וישראל חב"ד דז"א לי ראש מתקשראן באורייתא, עיין המאמר ריש פרשה תולדות קל"ד ב' ובביאורי הזוהר שם ובסה"מ, ולכן וויתר כו' ולא וויתר על ביטול תורה, וענין אורייתא מתקשראה בקוב"ה עיין ד"ה שה"ש גבי יושב ועוסק בתורה, אך ע"י ביטול תורה אידי' הגורמים שינה, אין מאיר בחכמה, ע' ד"ה כי עמך מקו"ח מענין שינה, ולעורר מהשינה ע"י ריח דוקא, ענין ריח דבר חריף כמ"ש בד"ה ראה ריח מענין ריח בוגדיו תשובה ובחי' זו היינו ע"כ דישראל מתקשראן בקוב"ה ממש למעלה מהתורה והיינו ע"י הריח מקיף למעלה מהטעם טעמים בחכ', וע' כה"ג בד"ה והי' ביום ההוא יתקע, וזהו עולת תמיד כו' לריח דוקא, והכח הזה להיות מתקשראן בקוב"ה הוא העשויה בהר סיני ע"י דיבור אנכי כו' בחי' אנכי מי שאנכי נמשך להיות הוי' אלקיך ע' ד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך, בשגם כי ענין מ"ת הוא הכח שימשיכו ע"י התו"מ, וכח זה נמשך למעלה מהתורה עצמה ח"ע כ"א מבחי' כתר, כנז' בד"ה מראיהם ומעשיהם, וסד"ה זכור ושמור בדבור א' היינו מבחי' שלמעלה מזכור דכר ושמור נוק' שהוא ענין תורה וישראל כ"א מבחי' אנכי ממש, וע' ד"ה לך לך, ובד"ה לסוסתי בשה"ש גבי והוא כחתן יוצא מחופתו, וכיון שכן משם נמשך הכח בכנ"י בחי' כלה שיוכלו להתקשר בקוב"ה ממש שהרי משם נמשך הכח מה שבאתעדל"ת יהי' אתעדל"ע, לכן עולת תמיד הוא העשוי' בה"ס דוקא. ועוד זאת כמ"ש ברבות ויקרא ב' צו את בנ"י כו' ע"י שאמרו נעשה ונשמע וע"י נעשה ונשמע, נמשך להם ב' כתרים, שהם מבחי' ע"י וא"א שלמעלה מהחכ' ועי"ז יוכלו להתקשר בקוב"ה ממש ע"י הכתר הממוצע בין המאציל לנאצלים, ועוד ע"י שעכ"ד פרחה נשמתן הנשמה שבגוף לבחי' מזלייהו,


* רנ"ע: רבינו נשמתו עדן.