עולת תמיד

א'קנא

עולת תמיד כו'. י"ל עפמ"ש סד"ה שובה ישראל בענין ב"פ הוי' הוא האלקים שנאמר בהר תבור שזה מורה ענין במקום שבע"ת עומדים אין צד"ג יכולים לעמוד כי התשובה הוא עד שהוי' יהי' בבחי' אלקים כו' ע"ש. אמנם עכ"ז התשובה הוא רק לשעה אבל אח"כ בתמידות צ"ל בחינת קחו עמכם דברים תומ"צ בחי' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה בחי' צדיק, ובמי נמלך בנשמתן של צדיקים דוקא כמ"ש בד"ה מי יתנך כאח לי, ועמ"ש ע"פ מאמר הזח"ג אמור ד"ק ע"ב אחותי בת אבי היא ובחי' צדיק יסוד נמשך דוקא מחכ' משא"כ בינה תשובה רק עד הוד אתפשטת ולכן ניתנה תורה על ה"ס דוקא שמורה על צדיק, כי הר סיני שירדה שנאה למדות הרעות והוא בחי' צדיק כמ"ש בתניא פ"י שהוא ענין אתהפכא כו' וכתיב אוהבי ה' שנאו רע, וגם כי הר סיני הר נמוך מורה על השפלות שעם היותו שצ"ל בחי' הר והגבהה ע"ד שמחה של מצוה כמ"ש תחת אשר וכו' בשמחה וטוב כו', עכ"ז שמחה זו צ"ל בהכנעה ע"ד וכל הלבבות יראוך וכו' וזהו ענין ארץ כנען משא"כ ארץ פלשתים, וזהו שהי' הר נמוך כי אתם המעט, כי קטן יעקב, קטנתי מכל, ולכן בחי' עולת תמיד דוקא הוא העשויה בה"ס שבתמידי' צ"ל בחי' הנ"ל, ולע"ל ג"כ ועמדו רגליו וכו' על הר הזיתים, זית צדיק, כנודע מענין ארץ זית כו'.

או י"ל הנה ברבות ויצא ע"פ והנה סולם אמרו סולם זה סיני גם אמרו סולם זה הכבש דהיינו הקרבנות והיינו שבסיני הסולם מלמעלמ"ט כי ביום חתונתו זה מ"ת והטפה נמשכה דרך ח"י חוליות והתפלה העלא' מלמטלמ"ע ועמ"ש ע"פ והנה סולם, לכן עולת תמיד סולם דא צלותא העשויה בה"ס שנק' סולם כו', או י"ל כי הנה מבואר בד"ה וכל העם רואים שדוקא אחר יצ"מ כור הברזל יוכל להיות הבירור כו', וע"ש במ"ש ואף שגם האבות הקריבו כו', ולכן זה שיהי' עולת תמיד הוא העשויה בה"ס ע"ד שירדה שנאה על הרע כו' וכשזה נופל זה קם כו'.

או י"ל עולת תמיד וכו' ע"ד המדרש בשמות רבה וארא פי"ב שהביא בילקוט בתלים סי' קט"ו ע"פ השמים שמים לה' משל למלך שגזר ואמר בני רומי

א'קנב

לא ירדו לסוריא כו' עד ואני הוא המתחיל שנאמר וירד ה' על ה"ס ואח"כ ומשה עלה כו' והאריך בזה בעל העקדה פ' יתרו, וצ"ל אומרו השמים שמים כו' דמשמע כאילו עזב ה' את הארץ ח"ו עד מ"ת וזה לא יעלה עה"ד, ועוד הכתיב את השמים ואת הארץ אני מלא, אמנם הענין כמ"ש בפע"ח בהקדמת מוהרנ"ש שיש ב' מיני השפעות הא' להחיות העולמות והב' תוספת אור והוא הנק' זיווג כו' ע"ש, ועמ"ש מזה בביאור דזכור ושמור בת"א פ' יתרו שבחי' ראשונה נמשך מיחוד חיצוניות דחו"ב והוא לחדש הישינות אמנם הב' היא המשכת האור חדש ממש ונמשך מיחוד פנימי דחו"ב ששרש המשכה זו מא"ס ממש, ועמ"ש מזה בביאור דיונתי בחגוי בענין הראיני את מראיך, וע' בלק"ת ר"פ לך לך ראוי להבין אם קודם מ"ת הי' הזווג נעשה בימי האבות או לא, כי הלא מתחילה קודם האבות לא הי' הזווג מעולם וכשבא אברהם אז התחיל הזווג כו', והיינו שקודם האבות אף כי המחדש בכל יום מע"ב בהשגחה פרטיות אך זהו רק מבחי' חיצוניות חו"ב ולא תוספת אור חדש ממש, ולכן הגם כי את השמים ואת הארץ אני מלא עכ"ז היינו בבחי' העלם מהעולמות ונק' סוכ"ע אבל לא נמשך הגילוי בפנימיות שזהו הנק' זווג המשכה מסוכ"ע בממכ"ע, ובימי האבות התחילו ההמשכה בפנימיות. אך עכ"ז מבואר בד"ה משה ידבר שע"י האבות הי' ההמשכה ותוס' אור רק בעולמות עליונים וזהו ענין קיים אברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה אבל לשיומשך הגילוי למטה ממש זהו רק ע"י מ"ת וזהו משה ידבר כו'. ועמ"ש בד"ה בהעלותך ג"כ ההפרש בין אהבה דאברהם לאה"ר דאהרן שהוא ג"כ ע"ד הנ"ל שבאהרן נאמר כשמן כו' שיורד עפ"י מדותיו דוקא שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה, עין בעין יראו, כי אל דעות, גילוי דעה עליונה, ואמת ה' לעולם, משא"כ מבחי' אברהם מלמטלמ"ע עיקר הגילוי למעלה, והנה זה שיומשך הגילוי למטה כמו למעלה נמשך ממקום עליון יותר כי כדי שיהי' גילוי סוכ"ע בממכ"ע צריך שיהי' ההמשכה מלמעלה מבחי' סוכ"ע וזהו ענין בחי' כל אשר חפץ וכו' ה' חפץ למען צדקו כו' שלמעלה מרצון עליון הסוכ"ע, וזהו היש הוי' בקרבנו ע"ד המחדש בכל יום מע"ב אם אין בחי' ע"ק שמשם נמשך הגילוי גם למטה כמו למעלה ע' בהרמ"ז שלח קנ"ח, וזהו שבתחילת בה"ע נאמר השמים שמים לה' שלא הי' נמצא כלל בחי' היחוד עליון, וזהו בני רומי לא ירדו לסוריא כי הנה רם על כל כו' על השמים כבודו, בחי' רוממות היינו סוכ"ע, וזהו ענין קול ברמה נשמע ופי' בפ' ויגש עלמא עילאה כו', ואעפ"י שבאמת את השמים וא"ה אני מלא היינו בבחי' העלם להיות מהוה ומחיי' ע"י ההעלם, וסוריא לשון הסרה כמו גולה וסורה בישעי' מ"ט כ"א והוא עולם העשי' שנא' בו אף עשיתיו אף הפסיק הענין, גם שם שייך וסרתם כו', ודרך כלל בחי' ומשם יפרד טורי דפרודא וגם יש סור מרע כי למטה שייך הבחירה עה"ד טו"ר והו"ע ק"נ מקום לבן ארם נהרים, וקודם מ"ת לא הי' קשר וחיבור כלל, לכן נשא יעקב שני אחיות, והאבות המשיכו היחוד רק למעלה באצי' אכן אחר גלות מצרים נתברר ק"נ כנז' בד"ה וכל העם רואים ואזי יוכל להיות מ"ת שיומשך הגילוי גם למטה וזהו ענין שבני רומי ירדו לסוריא כי ע"י סו"מ ואתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקודב"ה, וגם סוריא לשון סיר הבשר שפירושו

א'קנג

קדרה והיינו מארז"ל משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה מדת מל' נק' בת מלך והיא מדת ההתנשאות על זולתו, וכשלא תפעול המדה פעולתה יהי' בעצמות קצת צער שהוא היפוך התענוג מפעולת המדה כמו אברהם מדתו חסד נצטער כשלא הי' לו אורחים וכן למעלה בחי' מל' הריחה ציקי קדרה הוא ענין ההתנשאות על הנפרדים להיות ראש לשועלים (וי"ל ציקי קדרה נק' הביטול היש בחי' ריח) תאמר ע"מ יש לה גנאי להיות ראש לבע"ג ועוד כי עכשיו בסוריא גם קליפות נחש כרוך כו' ל"ת יש לה צער ע"כ הביאו לה בחשאי כדי שלא ירגיש הסט"א כו' ולע"ל יהי' קול כלה כו', וזהו שבני סוריא יעלו לרומי ע"ד ארוממך אלקי המלך כו'. והנה במתן תורה וירד ה' על הר סיני זהו גילוי יחוד העליון מלמעלה למטה מדלג על כו', וזהו ואני הוא המתחיל אתה החלות כו' ועי"ז ניתן הכח שיוכלו לעלות ולעורר באתעדל"ת אתעדל"ע להיות ארוממך כו' כנ"ל וזהו עולת תמיד שיוכלו בני סוריא לעלות לרומי תמיד זהו ע"י העשויה בה"ס אתה החלות כנ"ל, אשה לה' זהו ענין המשל למלך שבקש לישא אשה מסוריא בחי' ציקי קדרה הנ"ל.

עפ"י דרוש רנ"ע* ע"פ עולת תמיד דתקס"ט, י"ל תוכן הענין כך עולת תמיד שמכפר על עון ביטול תורה בחי' תמיד, והנה ישראל מתקשראן באורייתא כי אורייתא חכמה עילאה שבה מלובש אור א"ס, קדש מלה בגרמה, וישראל חב"ד דז"א לי ראש מתקשראן באורייתא, עיין המאמר ריש פרשה תולדות קל"ד ב' ובביאורי הזוהר שם ובסה"מ, ולכן וויתר כו' ולא וויתר על ביטול תורה, וענין אורייתא מתקשראה בקוב"ה עיין ד"ה שה"ש גבי יושב ועוסק בתורה, אך ע"י ביטול תורה אידי' הגורמים שינה, אין מאיר בחכמה, ע' ד"ה כי עמך מקו"ח מענין שינה, ולעורר מהשינה ע"י ריח דוקא, ענין ריח דבר חריף כמ"ש בד"ה ראה ריח מענין ריח בוגדיו תשובה ובחי' זו היינו ע"כ דישראל מתקשראן בקוב"ה ממש למעלה מהתורה והיינו ע"י הריח מקיף למעלה מהטעם טעמים בחכ', וע' כה"ג בד"ה והי' ביום ההוא יתקע, וזהו עולת תמיד כו' לריח דוקא, והכח הזה להיות מתקשראן בקוב"ה הוא העשויה בהר סיני ע"י דיבור אנכי כו' בחי' אנכי מי שאנכי נמשך להיות הוי' אלקיך ע' ד"ה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך, בשגם כי ענין מ"ת הוא הכח שימשיכו ע"י התו"מ, וכח זה נמשך למעלה מהתורה עצמה ח"ע כ"א מבחי' כתר, כנז' בד"ה מראיהם ומעשיהם, וסד"ה זכור ושמור בדבור א' היינו מבחי' שלמעלה מזכור דכר ושמור נוק' שהוא ענין תורה וישראל כ"א מבחי' אנכי ממש, וע' ד"ה לך לך, ובד"ה לסוסתי בשה"ש גבי והוא כחתן יוצא מחופתו, וכיון שכן משם נמשך הכח בכנ"י בחי' כלה שיוכלו להתקשר בקוב"ה ממש שהרי משם נמשך הכח מה שבאתעדל"ת יהי' אתעדל"ע, לכן עולת תמיד הוא העשוי' בה"ס דוקא. ועוד זאת כמ"ש ברבות ויקרא ב' צו את בנ"י כו' ע"י שאמרו נעשה ונשמע וע"י נעשה ונשמע, נמשך להם ב' כתרים, שהם מבחי' ע"י וא"א שלמעלה מהחכ' ועי"ז יוכלו להתקשר בקוב"ה ממש ע"י הכתר הממוצע בין המאציל לנאצלים, ועוד ע"י שעכ"ד פרחה נשמתן הנשמה שבגוף לבחי' מזלייהו,

א'קנד

ומזליה גבוה מהח"ע שהיא התורה כמ"ש בד"ה יונתי בחגוי, ועמ"ש סד"ה בשעה שהקדימו נעשה בחי' בקדמין, מי גילה לבני רז זה טמירא דכל טמירין לכן עי"ז יכול להיות לריח כו', ועמ"ש בד"ה שאו כו' לגלגלתם.


* רנ"ע: רבינו נשמתו עדן.