זח"ג פנחס דרמ"ח ע"פ ובראשי חדשיכם

א'קסו

עוי"ל פי' ובראשי חדשיכם ע"ד מדי חדש בחדשו חדש זהו התחדשות האור הנמשך בהלבנה מי"ב ג"א דז"א וחדש בחדשו היינו מקור ההתחדשות מי"ב ג"א דא"א כו' או מי"ג ת"ד, וב' בחי' אלו זהו ענין ב' ראשין, או חדש התחדשות אור החכ' בהדבור עליון בחדשו עצם חכ' וזהו ובראשי ב' ראשין מוחין דז"א מוחין דאבא, כי הנה תמיד מקבלת המל' המוחין מנה"י דז"א אבל בר"ח מקבל הדבור מחו"ב שלא ע"י ז"א כנז' בד"ה והי' מדי חדש בלק"ת ובסידור, א"כ זהו ראש א' של בחי' החדש שהיא מל' כמ"ש וחדש אשתו ילדה ואח"כ מקבלת ג"כ מז"א שזהו עצם היחוד כי מים רבים דבינה לא יוכלו לכבות את האהבה של ואל אישך תשוקתך משום שעל ידו מקבלת בחי' ענתה גי' הוי' צבאות להוליד נשמות חדשות וא"כ יש לה ב' ראשין בר"ח. ובמא"א ח' ח' חדש נק' המל' וכן אי' בד"ה וחדש אשתו ילדה, וי"ב חדשים הם י"ב אתוון דאד' ונק' חדש כי תתחדש אחר זקנותה ותתגדל שנית וחדש ל' יום נגד נה"י שכנגדם שיעור קומתה, וע' מענין קידוש החדש בבה"ז פ' תשא עפ"י מאמר הרע"מ בענין מחצית השקל פקודא בתר דא לקדש החדש.

קיצור ראשי חדשים שבכל חדש יש תרין ראשין לסיהרא, שהם ת"ת ויסוד יעקב ויוסף, גם ע"ד מדי חדש בחדשו, וחדש אשתו ילדה, פרים בני בקר שנים לרמוז שיהיו שוין בקומתן והיה אור הלבנה כאור החמה, ואיל אחד*.

זח"ג פנחס דרמ"ח ע"א ע"פ ובראשי חדשיכם וכי כמה ראשין אינון לסיהרא, והא לית רישא לסיהרא אלא שמשא דאיהו רישא לגבה, כי כל היחוד עליון הוא המשכת שמש הוי', אלא ראשי תרין בכל ירחא וירחא, ואינון יעקב ויוסף דמתחדתי על סיהרא וע"ד בעו לחדתא לה עכ"ל, ובמק"מ ושיעור הכתוב ובראשי חדשיכם ע"י שני ראשים שהן תפארת ויסוד חדשיכם שמתחדשת המל' עכ"ל וגם כאן קשה מהו שני ראשים הלא הכל ענין א' שיחוד תפארת ומל' הוא ע"י יסודות שלהם, ונצטרך לתירוצים דלעיל בד"ה זח"ב פקודי דרמ"ב ע"א, וא"כ אינו מובן מהו ובראשי חדשיכם הלא כמ"כ בכל זמן שיש יחוד עליון הוא ע"י ב' בחי' הנ"ל, והענין י"ל עפמ"ש בספר מא"א מ"ם ל"ד מוסף נקרא היסוד כי הוא בא בסוד תוספת (י"ל זהו פי' בן פרת ועיין בביאור ע"פ חגרה בעוז מתניה שם נתבאר איך היסוד נמשך ע"י הכתר וזהו אל עליון כו' וקונה הכל, וזהו הפי' שבא ע"י תוספת) גם כי במוסף המל'


* אחד: בגוכתי"ק רשום: ”ועיין לעיל דף של"ח" — הכוונה להנדפס לעיל ע' א'קסד ד"ה ובראשי חדשיכם.