ביום השמיני עצרת כו'

א'קצ

ליל שמח"ת תרכ"ד

ביום השמיני עצרת כו'. הנה ביו"ט אנו אומרים מקדש ישראל והזמנים וצ"ל מהו לשון זמנים והל"ל מועדים או רגלים שכן נקראו בכתוב, אבל הזמן הוא מדרי' נמוכה מאד (צ"ע דהא תרגום מועדים הוא זימנין כמ"ש בראשית א' י"ד לאותות ולמועדים, לאתין ולזימנין, וכן מאהל מועד, ממשכן זימנא, ר"פ ויקרא, ושוב ראיתי דתרגום מועד דגבי יו"ט לא תרגם אונקלס זימנין כי אם מועדיא כמ"ש בפ' אמור אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם, אלין מועדיא דה' מערעי קדיש די תערעון יתהון בזמניהון, הרי המועדים עצמן לא תרגם זמנים, רק על במועדם תרגם זמן, וכן עוד שם וידבר משה את מועדי כו' תרגם ית סדר מועדיא כו' וכן ס"פ פנחס במועדיכם, במועדיכון, נמצא כל לשון מועד שבתורה מתורגם זמן כמו מועד צאתך ממצרים זמן מפקך, למועד חדש האביב לזמן ירחא דאביבא, קריאי מועד מערעי זמן, להקריב לי במועדו בזימני', זולתי מועדים שנאמר על יו"ט אינן מתורגם זמנייא כ"א מועדייא וכנ"ל, וכן בפ' בהעלותך וביום שמחתכם ובמועדיכם תרגם וביום חדוותכון ובמועדיכון, וכן ת"י חדשיכם ומועדיכם ירחיכון ומועדיכון, וצ"ל דאונקלס מפרש מועדים לא מלשון זמן כ"א מלשון אועד לך שמה, שמות ל' פסוק ו, וכן מל' ונועדו אליך, במדבר י' פסוק ו',