להבין שרשי הדברים ע"פ קדש ישראל

א'ריב1

בס"ד

להבין* שרשי הדברים ע"פ קדש ישראל כו', הנה צ"ל כיון שמלאכי' אין אומרים קדוש עד שיתחילו ישראל א"כ איך אמרו קודם מ"ת שעדיין לא אמרו ישראל קדוש, ואפי' את"ל דכיון דתפילות אבות תקנום גם הקדושה בכלל (הגם שאינו מוכרח דכתי' ונקדשתי בתוך כו' ע' דרשות המל"מ) מ"מ בודאי קודם האבות אמרו המלאכי' קדוש כמ"ש בתד"א, עוי"ל ענין קדושה דיוצר שמיושב וקדושה מעומד וקדושה ובא לציון ומפני מה אין אומרי' בקדושה דשמו"ע הפסוק ה' ימלוך שבתו' ואומרי' ימלוך ה' שבתהלי' (ע' רד"א), עוי"ל שמלאכי' אין אומרי' ימלוך כמ"ש בש"ע רבינו ז"ל סי' ס"ו ב' הל"ח ולכן י"א שאין מפסיקין לימלוך ואנן קיי"ל דמפסיקין, ד' י"ל מ"ש שהמלאכי' שרשן מבינה ונשמות מחכ', הלא מבואר בע"ח של"ט דמלאכי' נמשכי' מזיווג נשיקין דאו"א ונש"י נמשכי' מזיווג גופני, וכיון שבחי' זיווג נשיקין וזיווג גופני הכל הוא עכ"פ יחוד דכר ונוק' שהם או"א


* להבין שרשי הדברים: נדפס בהוצאה ראשונה באוה"ת במדבר כרך ו' ע' א'תתקמה.