להבין שרשי הדברים ע"פ קדש ישראל

א'ריב2

או זו"נ, א"כ בהכרח יש בשניהם מב' הבחי' ר"ל המלאכי' יש בהם ג"כ מבחי' אבא וכן בנשמות מבחי' אימא וכמו הולד שאביו ואמו נותנין כל א' חלק כו'. ה' כמו"כ י"ל מ"ש בפנים אות ז' דברוך הוא המשכה מבחי' בינה הלא בכל מקום משמע דברוך הוא בחי' חכ' כמאמר איהו ברוך ואיהי ברכה וכמ"ש בזהר ואתחנן דרס"ד ע"ב להדיא, וכיון דברוך ג"כ בחי' חכ' מה בין ברוך לקדוש.

ומתחלה יש לבאר תירוץ קושי' האחרונה. דהנה מבואר בפע"ח שער הברכות פ"א ד"ה כוונה שלישי' וז"ל כי כל בחי' זיווג או"א דברכת הנהנין והמצות הוא זווג חיצוני' העולמות כו' ע"ש, ואיתא בע"ח שי"ד פ"א דזיווג חיצוני' דאו"א הנ"ל הוא בינה דאבא מזדווג עם בינה ונק' זווג בינה עם בינה, ולכן ארז"ל לא אבא בעיר כו' כי אין גילוי אמיתי מח"ע, ונמצא אע"ג דבברכות נמשך ג"כ גילוי מחכ' מ"מ נק' הכל ע"ש בינה כיון שאין גילוי אמיתי מח"ע רק מבחי' בינה שבו, משא"כ קדוש י"ל גילוי מעצם הח"ע, והגם שנת' בע"ח שם דאחר החורבן אין גילוי בחי' עצם ח"ע וכמאמר לא אבא בעיר אך יש כמה מדריגות בחו"ב, אבל החילוק בין ברוך לקדוש הוא ע"ד הנ"ל בין בינה לחכ' שבחכ' עצמה כו', והענין כי יש אבי"ע גם באצי' חכ' היא אצי' בינה בריאה וכמו"כ בחכ' דאצי' עצמו חכ' שבחכ' היא אצי' שבאצי' שבאצי' ששם עיקר גילוי אור א"ס אבל בינה שבחכ' היא בריאה שבאצי' שבאצי' שאין הגילוי שם רק ע"י לבוש החכ' כו', והנה ביאור ענין בינה שבחכ' וחכ' שבבינה מבואר בביאור הזהר פ' וארא ע"פ הבן בחכ' כו' ע"ש היטיב ותבין דהגילוי מבחי' חכ' הכללי' בבינה הכללי' שזהו"ע חכם בבינה, הנה בחי' חכ' זו המתלבשת בבינה יכולה להתמשך מבינה שבחכ' או מחכ' שבחכ', וזהו"ע ב' זיווגים הנ"ל, או ע"ד ישסו"ת הם ה' ואו"א יו"ד או ע"ד ונהר יוצא ויש ומעין מבית ה' יצא מים חיים כו' או ע"ד בחכ' יש אור ומים בסידור ע"פ הללוהו ברקיע עוזו, מעתה יובן ג"כ התירוץ לקושי' ד' דזיווג נשיקין אעפ"י שיש בזה ג"כ השפעת החכ' הוא מבחי' חיצוני' שבחכ' כנז' בבה"ז בלק ק"ץ ע"פ ברכו הנ"ל משא"כ זיווג גופני וכמו הטפה שהיא מהמוח עצמו ומוליד ולד בדומה לו משא"כ הנשיקין, לכך נא' שזהו בחי' בינה כי שרשו חיצוני' דחכ' ע"ד הנ"ל בענין ברכות, וע' ע"ח של"ח פ"ט הבל הנשיקין עיקרו מבינה רק מבחי' חכ' הוא מה שנמשך מהחיך והרי החיך אינו ערוך לעצם המוח ממש, דאעפ"י דנת' בבה"ז פ' שמיני שהחיך הוא פנימי' לגבי העינים אבל לגבי המוח עצמו הדבר פשוט שהוא חיצוני'.

והנה לפי שהמלאכי' שרשן רק מבינה לכך הבירורי ניצוצות שהם מבררי' ע"י אתכפי' ואתהפכא של גופם הוא ג"כ רק ניצוצי' מבחי' בינה דתהו שבשבירה משא"כ נש"י ששרשן מחכ' מבררי' ג"כ ניצוצו' דחכ' דתהו ואפי' דכתר כי החכ' מאין תמצא ואא"ס שבכתר מלובש בח"ע כו' וזהו"ע