קדש ישראל

א'ריב4

קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. ואי' בתדב"א ח"א פי"ד שני דברים יש בעולם כו' ואלו הן תורה וישראל, וא"י איזהו מהם קדם, דרכן של בנ"א אומרי' תורה קדמה שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, אבל אני אומר ישראל קדמו שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. נמצא שמפרש תבואתה על תורה וישראל הם ראשית התבואה, וכן במד"ר בראשית פ"א ארז"ל מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר היינו גם לתורה שהרי בכל התורה נאמ' צו את בנ"י דבר אל בנ"י, ונמצא מובן כי מחשבתן של ישראל קדמה גם לתורה כו'. ולהבין ענין מה שנק' התורה בשם תבואה וענין מה שישראל הם ראשית תבואתה, הנה תיבת תבואתה שבפסוק קדש כו' תבואתה כתיב תבואתה בה"א לבסוף והניקוד הוא בחולם שזהו כמו שהי' נכתב בוא"ו לבסוף תבואתו, והגם כי אינו קרי וכתיב רק מהניקוד משמע כמו שהי' נאמר תבואתו בוא"ו לבסוף, וצ"ל מהו"ע תבואתה ותבואתו שהו"ע תבואת ה' ותבואת וא"ו. ויובן בהקדם ענין מה שהרגלים הם בזמן בישול התבואות כמ"ש את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות למועד חדש האביב (בפ' משפטים) שפסח צ"ל בזמן האביב הוא זמן בישול שעורים