ויסמוך את ידיו

א'סז

פסוק כ"ג

ויסמוך את ידיו, בבחיי פ' ויחי ס"א ד' ע"פ שכל את ידיו, והיתה הברכה חלה עליהם בסמיכה זו כאשר כתוב ביהושע ויסמוך את ידיו עליו כדי שיתאצל רוה"ק על הנסמך ומזה הענין היתה הסמיכה בזמן החכמים גם ברכת כהנים בנשיאת כפים כו' והוא שכל את ידיו מלשון שכל וחכמה כי נתכוין בעשר אצבעות ידיו להמשיך הברכה ממקור החכמה והשכל וכן אמר התרגום אחכמינון לידוהי, כענין שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה' קדש היא החכמה שהיא מקור הברכה והבן זה עכ"ל.

פ"ק דסנהדרין די"ג סע"ב מיסמך סבי בשלשה מנלן אלימא מדכתיב ויסמוך את ידיו כו', ובהרמב"ם רפ"ד מה' סנהדרין ומשה רבינו סמך יהושע ביד כו' וכיצד היא הסמיכה לדורות לא שיסמכו ידיהן על ראש הזקן אלא שקורין לו רבי ואומרים לו הרי את סמוך כו' עכ"ל.