צו את בנ"י גו' את קרבני.

א'סח

א) ילקוט פ' תצוה רמז שע"ז ק"ג ע"א, ואתה תצוה למדנו שהציווי מיד בשעת מעשה ולדורות מניין ת"ל צו את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כו' הא למדת שהציווי מיד ולדורות מציווי הזה נמצינו למדין לכל הצוואות שבתורה ופי' הזר"ע ומדחזר ואמר שנית קמ"ל שינהוג גם לדורות ומציווי זה למדין לכולם ובפ"ק דקדושין דכ"ט ע"ב תאנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות כו' ע"ש. עו"ש בילקוט ר' שמעון בן יוחאי אומר אין ציווי בכל מקום אלא חסרון כיס שנאמר צו את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כו' צו את בנ"י ואמרת כו' את קרבני לחמי כו' הא אין ציווי בכל מקום אלא חסרון כיס עכ"ל ענין כיס בזח"א ד"ו א' ופי' בזח"מ שם הכף הוא מלכות בחי' כסא והסמך זהו ת"ת ו"ק כלולים מעשר והיו"ד שביניהם זהו היסוד שבו ועל ידו מתייחדים והנשמות הנמשכים מבחי' זו הם בעלי עושר מלאים כל טוב כו' וע' זח"א ויחי דף רל"ד ע"ב גבי ואע"ג דאית יו"ד לזמנין בין גימל לדלית לא הוי פירודא וע' במד"ר פ' שמיני פי"ב בענין כיס אחד יהי' לכולנו ובפ' נשא פ"ו דרל"ז ע"ג ובקהלת רבה קודם פסוק מה שהי' הוא שיהי', ומכ"ז אפ"ל חסרון כיס זה הגשמי גורם למעלה יחוד זו"נ שזהו ג"כ בחי' כיס א' כו' וע' פ' צו מ"ש בענין מיד ולדורות ובענין חסרון כיס דפי' היינו אם לומד התורה ובא לאור הגנוז (שבתוך התורה) ושם אין מתלבש האור בשום כיסוי ושום התלבשות כו' וזהו חסרון כיס והיינו שזה הציווי הוא שלא יהי' חסרון כיס ולכן נקרא זה צו לשון צוותא וחיבור כמ"ש ע"פ ויצוום את בנ"י דהיינו חיבור ויחוד זו"נ.

ב) מד"ר נשא פ"ז כל מקום שנאמר צו הציווי מיד בשעת המעשה ונוהג לדורות, וכ"ה בספרי כאן, ובעה"כ של הסה"ד כ' צו אין צו אלא שכינה אותיות רע"ק אות ג' צו בינה לצוות לזה, יומם יצווה ה' חסדו, וצ"ע