בלקו"ת פ' פנחס ד"ה צו את בנ"י

א'פ

גם בתפלה שכנגד הקרבנות י"ל יש בחינה זו כמו כאשר ע"י התפלה יורד מטר או שמתרפא החולה וכמ"ש באג"ה סימן ל"ה בד"ה להבין מ"ש בפע"ח דבזה"ז עכ"ה.

ענין שבחי' מעשה דהקרבנות אין יכולים לקיים בזה"ז ומחו"ד דקרבנות יכולים, הג"ה והתירוץ כי במעשה יורד הגילוי בעשייה וזהו אף עשיתיו המעשה ממשיך בחי' גבוה יותר דהיינו הכתר, ולפמש"ל שבתפלה יש מעין בחי' זו כי ע"י תפלה שפועלים שירד הגשם ויתרפא החולה הרי ניכר הפעולה מזה למטה משא"כ בקיום מעשה המצות הרי לא ניכר השינוי בהתפילין כמ"ש מזה באג"ה בסופו ואעפ"כ הרי ארז"ל ע"פ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אלו תפילין שבראש, ולכן התפלה היא צ"ל ג"כ במקדש מעט או במקום שלומד שמשחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד"א של הלכה, ועיין בסידור בד"ה אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בענין חציף עלי מאן דמצלי בבקתא, עכ"ה.

ב) הגה"ה והנה מקודם יש להקדים מ"ש במד"ר פ' תרומה ע"פ כי כל בשמים ובארץ, ולא עוד אלא שחביב כל מה שלמטן כו' דמשם מובן שיש בהמ"ק למעלן, ואעפ"כ בהמ"ק שלמטה חביב יותר, וצ"ל הטעם בזה, עכ"ה. ויובן בהקדים להבין מ"ש היום לעשותם שהעוה"ז הוא דוקא עולם המעשה, ולכן יפה שעה א' בתומע"ט בעוה"ז דוקא, ובו ניתנה הבחירה (עמ"ש מענין הבחירה בד"ה תקעו בחדש דתק"ע), ועיין פכ"ג דשבת דקנ"א ע"ב והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימוהמ"ש שאין בהם לא זכות ולא חובה כו', ותשובה ג"כ רק בעוה"ז דוקא, ומשלו כמו ארץ וים אם אינו נוטל מזון מיבשה כו' וע' בענין לרוקע הארץ על המים, בעה"ז הנשמה אינה מערך הגוף ולכן אפי' מרע"ה שקיבל תורה מידו הוצרך למות כי הגוף בשר ודם, ובעוה"ז דוקא מאיר סוכ"ע בד"ה יביאו לבוש מל', ואפ"ל זהו ב' שמות הוי' שבהשתלשלות עולמות עליונים מאיר שם הוי' דאצי' רק בעוה"ז יכולים להמשיך שם הוי' דע"ק ע' ד"ה וירא ישראל, והטעם ע"ד כלום יצה"ר יש ביניכם, כי גם למעלה וייצר ב' יודי"ן ב' הויות יומא סט"ב לכן ע"י אתכפי' של יצה"ר מעורר כו' גם יתרון האור נמשך מהחושך, א"כ הבחירה להשליט יצ"ט על יצה"ר נמשך מע"ק שמשם נמשך הכח להשליט מדה"ר על מדה"ד, כמ"ש במד"ר, והרי מה שהעליונים חיים והתחתונים מתים ארז"ל ע"פ ומחץ מכתו ירפא מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים, ע"ד המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחושך, ונמצא הגוף הוא בחי' היותר תחתון, והרי נשמות משה ואברהם היו גבוהים יותר הרבה גם מהעליונים שהם המלאכים כי נשמתם הי' מאצילות העליון, ונמשך הנשמה בגוף הגשמי היותר תחתון מק"נ משכא דחויא, משא"כ למעלה בעולמות העליונים הנשמה והגוף שהם האור והכלי קרובין זה לזה והיינו לפי שלמעלה הוא כסדר השתלשלות עילה ועלול ויש ד' עולמות אבי"ע ובין כל עולם יש פרסא ומסך המפסיק כו' וכמו ד' בחי' דצח"מ א"א שהדומם יהי' צומח והחי יהי' מדבר, וכן יש אבי"ע