הגהות לד"ה צו את בנ"י

א'פג

הגהות לד"ה צו את בנ"י שבלק"ת פ' פנחס

ואמרת א' מו"ד דקרבנות תפלה ות"ת, הב' מעשה, מהו נח"ר בקרבנות דוקא (ועל"ק אות מפני בקרבנות גילוי הרצון בעשי' אש יורד כו').

ב) אך הנה כ"ז, בעה"ז לעשותם ותשובה, משא"כ בעוה"ב אף שרואה הביטול א"י להוציא נפשו ממסגר כף הקלע כו' מלפפתו כו', רק הסירו ע"י גיהנם כו', לפי שבעוה"ב אין לך דבר שאין לו מקום בפ"ע שאין להרע שייכות עם הטוב משא"כ בעולם הזה, כי אין מעשה וחשבון כו' ע' ב"ז בלק. (וצ"ל ברוחניות ג"כ יש ק"נ המעורב טו"ר).

ג) והענין כי ג"ע גילוי נהנין, כנשמה בגוף ראי' בעין כו', מיכאל אה' כו', כל צדיק מדור כו' א"א מרגל ראש כו', וזהו ממכ"ע ע"כ א"א לשנות טעמו רק בהדרגה ע"י גיהנם, משא"כ בעוה"ז ההמשכה ע"י תומ"צ מסוכ"ע דקמי' כחשכה כאורה, ע"כ יכול האדם לשנות טעמו כו' (אך צ"ל הלא מקיף לד' עולמות בשוה א"כ גם בג"ע יש סוכ"ע, אך שם מאיר בהעלם ולא נמשך בגילוי לשנות הנברא ממש כמו בעה"ז ע"י תומ"צ ותשובה והיינו משום שג"ע כבר הוברר ואין שייך בירור וסוכ"ע רצון היולי נותן לכל דבר מה שצריך כו', אלא דא"כ קשה הא שם ג"כ מעורב טו"ר בק"נ כנ"ל, וצ"ל דה"פ דבעוה"ז הנה הנשמה שא"צ תיקון לעצמה מתלבש' בגוף ונה"ב דק"נ הרי טו"ר שניהם במקום א' שהטוב קדושה ממש ע"כ שייך בירור, משא"כ ברוחני' ק"נ היא קליפה כו' ולא כמו נפש האלקי' בנה"ב כו', לפיכך האדם דוקא ימשיך מסוכ"ע בגילוי להיותו נפש אלקית דקדושה ונוסף ע"ז נתלבשה בנה"ב וגוף דנוגה, וא"כ נה"א מבררת נה"ב והגוף, משא"כ בג"ע הנה"א בפ"ע ע"כ א"צ בירור וק"נ כמו נה"ב בפ"ע מי יבררנו כו', מיהו ק' א"כ ברוחניות תתלבש נה"א בנה"ב ותבררנו וכן בצאת הנשמה מהגוף ובודאי הנה"א מלובשת בנה"ב תבררנו, ואפשר לא שייך התלבשות כזה רק בעודה בגוף, ע' אגה"ק סד"ה והמשכילי' כו', ועוי"ל דגשמיות דוקא מעורר סכ"ע כמבואר בדרוש דיביאו לבוש מל').

ד) וזהו"ע כח התשו', התשובה להשיב החיות שנשתלשל למטה מטה כי מה שלא נכלל באצי' נמשך בבריאה עד מאן דלא כרע במודים וכו' ומזה נמשך כח הרע רגלי' יורדות כו', וע"י התשו' גילוי סוכ"ע, ישוב לשרשו נעוץ סופן והיינו ע"י שיחזור וישוב רצונותיו הזרים לה' תחלה א"כ ואח"כ אתהפכא, וזהו יפה שעה אחת כו' יחיד חי כו' שובה עד סוכ"ע יהי' שלך בגילוי.

ה) אך כיצד תהי' המשכת, ע"י הקרבן נמשך סוכ"ע כי חי אש ומדבר רוח ונכלל באש שלמעלה אש יו"ד דסוכ"ע וכן בתפלה התלהטות רצון