על פי הגורל

ג

ע"פ* הגורל ע' ד"ה מה טוב חלקנו בת"א ע"פ חבל נחלתו עדב אחסנתי' מפרש ג"כ ל' גורל. הארץ עוה"ב כנז' בד"ה וזאת המצוה כו' בארץ ולפרש"י לרב תרבה כו' א"כ ההתחלקו' ע"פ חכמה אעפ"כ צ"ל ג"כ גורל ע"ד בני כו' במזלא תליא דפי' שע"ב סנהדרין שולחי' פסקם למעלה לבחי' כתר ומשם נמשך הקיום גם ע"ד בפורים גורל דלא ידעי בין כו' ומ"מ נמשך שיהי' ברוך מרדכי. עד"ז ג"כ אשה הנק' ארץ ב"ק יוצא' בת פ' לפ' כענין גורל במזלא. אכן הרמב"ן חולק על רש"י. בזהר פנחס רלט"ב מענין אך ע"פ הגורל מל' וכ"כ במא"א סכ"ד.

ברבות דרפ"א ב' זש"ה מדינים ישבית הגורל משלי י"ח י"ח, פייסות בבהמ"ק. לאלה תחלק ברבות בקהלת ע"פ כי לאדם שטוב לפניו. סנהדרין מ"ג ב' לך והפיל גורלות, אל תוציא לעז על הגורלות. זח"ג ק' ב' ס"ג א'. ונתן אהרן על שני השעירים גורלות תולדות קמב"ב, קמה"ב, וישלח קעד"ב, תצוה קפ"ה א' ע"ש, א"כ י"ל גורל הב' קץ הימים שידחו כו' גורלות רע"מ פ' צו כ"ח. רבות נשא פי"ד רנ"ח ב' אצלינו נא"ב. לך לך לקץ כו' הפך עשות ספרי' הרבה אין קץ. כענין עומק טוב ועומק (מדרשי' ע"פ תומיך גורלי) רע. כי מל' כתר באר מ"ח. זח"א נ"ה סע"א ס"ג א'.

גורל נעשה לנשמע ואם כה יאמר לא כו'. שחלק מחכמתו כי חלק ה' עמו. וזהו אך בגורל תחלק. עין כו' יעשה בחי' אלקי' למחכה לו. אתה תומיך גו' ע"ד פתחי לי ואני אפתח לך ומשביע לכל חי רצון רצון יראיו יעשה. גם פי' תחלק הארץ הרצוא או הרצון הנמשך לאדם מלמעלה כמ"ש בד"ה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם. ורצון זה נמשך ע"י גורל למעלה מהדעת במזלא תליא וע"כ לרב תרבה וכו' ע"י העסק בתומ"צ וזהו ושקל בפלס הרים וכו'. שם קכ"ה ג' כי לא כו' על גורל הצדיקים. גורל דלעו"ז משלי א' י"ד גורלך תפיל כו' כיס אחד נוק' דסט"א. וכן ישעי' נ"ז ו' הם הם גורלך. זה גורלך ירמי' י"ג כ"ה. חבלי' נפלו תלים י"ו ו' ת"י עדבין בחי' כי חלק כו' הנ"ל. ע' ד"ה צאינה ימין יחו"ע ע' ד"ה בהעלותך הנגבה קץ הימין או"א שהלבישו כו'*.


* ע"פ הגורל: נדפס בהוצאה ראשונה באוה"ת במדבר כרך ו' ע' א'תתקיח.

* וצ"ל מהו ענין מה טוב חלקנו, גורלינו ירושתינו מהו ענין ג' בחי' אלו ועמ"ש מזה ע"פ טוב לחסות בד' מבטוח בנדיבים.