סימן יז

א

בש"ע א"ח סי' ל"ב תחלת סעיף כ"ה כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע האלף בגג האלף או פני האלף בפנים בגג שתחתיה כו' אחר שכתב לפניו חזר ותקנה הוי שלא כסדרן ופסולין. והבאר הגולה אות ט' רשם ע"ז הגמי"י פ"א ופ"ב מהרי"ק בשורש ס"ט ותה"ד סי' מ"ח והר"י אכסנדרני עכ"ד. ועיין ב"י סי' ל"ב ד"ה כתוב בהגמי"י פ"א. ועיין בב"י סי' ל"ו ד"ה וז"ל הר"י אכסנדרני אם הדביק גוף היו"ד שלמעלה או גוף היו"ד שלמטה בגוף האלף פסולה כו' עכ"ל. והגר"א סי' ל"ב סכ"ה ס"ק ס"ז כתב וז"ל או שהיתה אות כו' זהו מן הפסולין דברייתא הנ"ל שנדמה לאותיות אחרות וכן ברישא נגע רגל כו' שנשתנה צורת האות וכמשל"ק בש"ע סי' ל"ו ס"א שלא תשתנה כו' ולא תדמה לאחרת משא"כ בסיפא עכ"ל. וכו' עוד הגר"א שהוא הדין דמנחות פרק הקומץ רבה (דכ"ח א') במשנה ואפילו כתב אחד מעכבן ואמרו בגמרא שם (דכ"ט סע"א) אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד. ופרש"י רגל ימינו של יו"ד. וקשה דהא בב"י סי' ל"ב ד"ה כתוב בהגמי"י פ"א כתב בשם הגמי"י פ"ב וז"ל בשם הרמ"ך והנה הר"ם פסל לי תפילי בשביל שלא היו מקצת יודין שעל האלפין ושעל השינין כו' נוגעים לגוף האות ואמר דלא גרע מקוצו של יו"ד דמעכב ובעינן כתיבה תמה ושלמה ולא שבורה אכן שוב אמר שיכול לתקנם רק כשנעשו תחלה דתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות אותם אז יכול לתקן תיקונים אלו וכה"ג אפילו אחר שנכתבו כל הפרשיות ולא הוי שלא כסדרן עכ"ל. וכ' הב"י שכ"כ מהרי"ק ותה"ד. ואפשר לומר מדאמר המשנה והגמרא ואפילו כתב אחד מעכבן משמע דאבל סדר כתב אחד אינו מעכב והיינו אם כתב היוד בלא רגל הימני של יוד וכתב אותיות אח"כ וחזר ותיקן רגל הימני של היו"ד אינו פוסל משום שלא כסדרן והיינו אם תינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות אותו והיינו דדוקא הקש"י עצמו מעכב ולא סדר כתיבתו דאל"כ הל"ל במשנה וגמרא רבותא יותר דאפילו סדר כתב קש"י מעכב. והיינו כיון שעיקר האות רובו ככולו נכתב כסדרן וגם תינוק הי' יכול לקרותו גם קודם התיקון לכן נהי דבעי תיקון מ"מ לא חשיב שלא כסדרן:

קיצור. (אם חסר אפילו רגל ימיני של יו"ד ותינוק דלא חכים ולא טיפש קורא יו"ד וכתב אח"כ אותיות הרבה נהי דצריך תיקון לתקן הרגל ימיני של יו"ד מ"מ לא מיפסלי האותיות משום שלא כסדרן):