ג

אך קשה דהא הרמב"ם פ"א מהלכות שבת דין ז' דפוסק כר"י דאמר משאצ"ל חייב עליה פוסק כמתניתין דהמכבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן או לפתילה כו' או כדי שלא יבקע חרס של נר כו' ה"ז חייב וכ' הה"מ פסק כסתם משנה פ' במ"מ (דכ"ט ב') וכר' יהודה ודלא כר' יוסי דס"ל התם כר' שמעון עכ"ל וקשה דהא לעולא אפי' לר' יהודה פטור משום דה"ל מקלקל כי הוא סותר ע"מ לבנות שלא במקומו וזה אינו חשוב תיקון כ"א קלקול ומדמחייב הרמב"ם בכה"ג כסתם מתניתין עכצ"ל דס"ל דלר' יוחנן דאוקים ר' יוסי כר' שמעון דפוטר משום דה"ל משאצ"ל ופטור עליה מכלל דס"ל דלר"י חייב והיינו ע"כ משום דגם סותר ע"מ לבנות שלא במקומו חשוב תיקון וא"כ לפ"ז הי' מקום לומר דבנידון הסתירה של כותל ביהכ"נ כיון שהוא ע"מ לתקן עז"נ אף שהתיקון שלא במקומו חשוב תיקון ולכן אף להמרדכי שרי דההיא נתיצה בנין מקרי וכ"ש להרמב"ם דס"ל דהחיוב דרך השחתה דוקא וכנ"ל. מיהו כבר נתבאר שהרמב"ם עצמו פסק פרק א' מהלכות שבת הלכה י"ח דדוקא סותר ע"מ לבנות במקומו חשוב תיקון. וא"כ לפ"ז יהיו דבריו סותרים זא"ז מהלכה ז' להלכה י"ח. אע"כ כדי להעמיד דבריו צ"ל דלעולם דבסותר על מנת לבנות לא חשוב תיקון אלא כשהוא ע"מ לבנות במקומו והיינו מ"ש בהלכה י"ח אבל גבי כיבוי פוסק כסתם מתניתין דבמכבה לא בעינן ע"מ להדליק במקומו ולא כרבי יוסי היינו דסתם מתני' ס"ל דאע"ג דבסותר בעינן ע"מ לבנות במקומו מ"מ גבי כיבוי חייב אף בכחס על הנר כחס על השמן ולר' יוסי דומה זה לסותר ע"מ לבנות שלא במקומו וכמו שמבואר כן מתוך דברי הפנ"י בשבת פרק במ"מ שם בד"ה אמר עולא קסבר ר' יוסי יעו"ש. לכן י"ל שאין לזוז ממ"ש הרמב"ם בהלכה י"ח דבסותר לא נחשב תיקון אלא כשהוא ע"מ לבנות במקומו דוקא. ועוד שאף אם נאמר דלא כמ"ש הרמב"ם בהלכה י"ח אלא דסתם מתניתין ס"ל דלא בעינן ע"מ לבנות במקומו ושכן ס"ל לר' יוחנן שם וכן רבה הקשה לעולא מ"מ עכ"פ בעינן שיהי' סותר ע"מ לבנות תיקון גמור שיהי' עכ"פ התיקון כמו שהי' קודם הסתירה לפחות. וכמו בקרשי המשכן ע"ש בתוספות. משא"כ בנד"ז נשאר סתירה וקלקול בכותל בהכ"נ והתיקון שיהי' עי"ז שלא במקומו הוא עז"נ שאין שוה קדושתו לקדושת בהכ"נ שבו הסתירה. לכן י"ל דלא חשוב תיקון אף למ"ד דסותר ע"מ לבנות שלא במקומו נמי חשוב תיקון דזהו דוקא כשהתיקון מתקן כל הקלקול שע"י הסתירה דומיא דקרשי המשכן שהקדושות שוות לגמרי ובשעת התיקון לא נשאר עוד שום קלקול רק לשעה הי' סתירה ואח"כ נבנה הסתירה ונעשה כמקדם. אבל הכא שנשאר קלקול גמור בכותל בהכ"נ דאנשים אף שנעשה תיקון בעז"נ אין זה מהני כלל להחשיבו תיקון גמור שהרי נשאר קלקול וסתירה גם אחר תיקון. א"כ בכה"ג לא מבואר דנחשב תיקון. ע"כ לסתור ע"מ שיעשו אח"כ כותל בהכ"נ דק ודאי לא נכון כלל ולא מבעיא לפ"ד המרדכי אלא אפילו לפ"ד הרמב"ם חשוב זה השחתה לגבי כותל בהכ"נ. ורק שיש היתר באיסור בל תשחית אם התיקון שוה יותר כמו דמשמע בגמ' פרק החובל (דצ"ב ע"א) ובהרא"ש שם סי' ט"ו גבי וכן אם הי' צריך למקומו. אבל כאן אין לומר ששוה יותר התיקון מהשחתת כותל בהכ"נ שישאר דק וכו'. וכ"ש לדעת המרדכי ודאי אסור:

קיצור. הרמב"ם פ"א מה' שבת דין ז' פוסק כר"י המכבה את הנר כחס על הנר חייב אע"ג שאין התיקון במקום הקלקול. לכאורה סותר א"ע למ"ש הי"ח דבעינן שיהי' התיקון במקום הקלקול. ויש לתרץ כמ"ש הפנ"י דרק גבי כבוי הדין כן ולא בשאר סותר. ועוד דאף למ"ד סותר ע"מ לבנות שלא במקומו נמי חשוב תיקון מ"מ בעינן שיהי' התיקון כמו הקלקול. משא"כ הכא התיקון בעזרת נשים אינו חשוב כמו הקלקול שהוא בבהכ"נ עצמו: