ד

אך באופן שישאר עב רק לא כמו עובי הראשון שהי' ג' אמות כ"א יעשוהו לא פחות מחציו דהיינו אמה ומחצה עכ"פ שזה אע"פ שיש בו חסרון מבתחלה מ"מ אין כאן קלקול גמור כמו מחיצה דקה וגם החלונות לא יעשו גדולים כ"כ ע"ז אפשר לצדד להתירא כשהוא לצורך גדול כמו שכתב הרב המפורסם האב"ד נ"י. ובהגיע ימים נוראים הנשים מתעלפות וממש סכנה בדבר. והנה מה שהביא הרב נ"י מהא דגגין ועליות לא נתקדשו בגמ' פ' כיצד צולין (דף פ"ה סע"ב) ופירשו בגמ' שם דמ"ש במשנה שם החלונות ועובי החומה כלפנים זהו דוקא בששוה לקרקע העזרה הא לאו הכי לא. יפה הביא. וכ"פ הראב"ד פ"ו מהלכות בית הבחירה ה"ט וכ"ה בירושלמי דפסחים שם כמ"ש בספר אור חדש על פסחים. וע' במרדכי רפ"ק דשבת סי' רכ"ח דאפילו גגין ועליות דעזרה מוכח דס"ל דכ"ש בהכ"נ. ואף שאח"כ כתב ושמא דמי לעליית היכל כו' מיהו הרי המג"א סי' נ"ה ס"ק י"ב משמע דס"ל דה"ל כדין חומת העזרה וגם בברכות פ' הרואה (דס"ב סע"ב) לענין רקיקה ומנעל קיל בהכ"נ אף מהר הבית וכמ"ש בש"ע סי' קנ"א. ולפמ"ש הר"ן פ' בני העיר דקדושת בהכ"נ מדרבנן וקדושת בהמ"ק דאורייתא וכיון שכן שפיר י"ל דקדושת הכותל של בהכ"נ ה"ל כמו העז"נ שמתפללין בו הנשים. ולכן למ"ד דסותר ע"מ לבנות שלא במקומו נמי חשוב תיקון י"ל שמותר לסתור קצת מהכותל בהכ"נ בשביל תיקון ובנין עז"נ. אך עכ"ז זהו דוקא שהכותל שיבנו מחדש יהי' ג"כ כותל טוב ולפחות יהי' עוביו מחצה מעובי כותל הראשון דהיינו לפי המבואר במכתב הרב ר"מ אויערבך שהכותל עוביו ג' אמות אזי הכותל שיבנו מחדש יהי' עוביו לא פחות אמה ומחצה. ולכן בכה"ג י"ל שעדיף התיקון מהקלקול והסתירה כיון שכותל בהכ"נ ישאר ג"כ עב מאד וחזק אין כאן קלקול כ"כ. אכן כ"ז למ"ד דסותר ע"מ לבנות שלא במקומו נמי חשוב תיקון. שכן משמע מקושיית רבה על עולא בגמרא פרק במ"מ. וכ"מ קצת מדאומר ור' יוחנן אמר לעולם כרבי שמעון ר"ל דאין צריך לידחק דסותר ע"מ לבנות לא חשיב תיקון כשהבנין שלא במקומו די"ל שזה חשוב ג"כ תיקון. אבל למ"ד דסותר ע"מ לבנות שלא במקומו לא חשוב תיקון א"א להתיר כלל לסתור כותל בהכ"נ בשביל תיקון עז"נ ולכן אם הוא הכרח גמור לבנות העז"נ חדש כמו שבא בשאלה אזי ההכרח לסמוך על מ"ד דסותר ע"מ לבנות חשוב תיקון אף שהבנין שלא במקומו. אבל לסתור באופן שיהי' הכותל אח"כ דק לגמרי זה ודאי אסור דהא א"כ לא דמי אף לסותר ע"מ לבנות שלא במקומו דמתקן עכ"פ כל מה שקלקל. משא"כ הכא ישאר קלקול גמור בכותל בהכ"נ משא"כ אם ישאר הכותל עב כנ"ל אין זה קלקול כ"כ ולכאורה אף אם אין חשש סכנה רק שהוא צורך גדול יש להסתייע להתיר ע"ד הנ"ל ממ"ש בחגיגה פרק אין דורשין (דט"ז ע"ב) דלעשות נח"ר לנשים נשים סומכות אף דמחזי כעבודה בקדשים וכן בתוספות פרק המוציא תפילין (דצ"ו סע"א) עכ"ז התירו בשביל לעשות נח"ר לנשים כמ"כ יש להתיר כהנ"ל ובאופן שהכותל שיבנו מחדש יהי' כותל עב וטוב אמה ומחצה. וגם ראיתי בש"ע א"ח שנדפסו עם חידושים מהגאון בעה"מ ספר בית מאיר על אה"ע. וז"ל סי' קנ"ב באה"ט ס"ק ה' ע"כ י"ל באותן שעושין דף שקורין שטענדר כו' לשון הט"ז אע"פ שהוא לו לצורך אסור ונ"ב לע"ד לצורך אדם שאי אפשר למיעבד צרכו בע"א והוא צורך לעמידתו בבהכ"נ שפיר דמי. והראי' שהרי דין זה מקורו מהמרדכי שלמד מדין ההיכל ובהרמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ו כתב כלשון זה דסותר אפי' אבן א' דרך השחתה חייב. הרי ביאר דדוקא דרך השחתה אסור. ולשון זה לא נאמר אלא במה שאינו צורך אדם כו' עכ"ל. ולכאורה דבריו צ"ע דבגמ' בשבת פ' מפנין (דקכ"ט ע"א) ואמר ליה אביי לרבה והא קעבר מר משום בל תשחית א"ל בל תשחית דגופאי עדיף לי. ואם כהבית מאיר דכל שהוא לצורך אדם אינו השחתה א"כ אין כאן בל תשחית כלל. ומלשון הגמרא משמע דחשוב השחתה אלא דאעפ"כ בל תשחית דגופאי עדיף לי הא אם אין כאן משום בל תשחית דהגוף אע"פ שהוא לצורך גופו יש כאן משום בל תשחית של הכלי. וע' בשבת פ' תולין (דק"מ ע"ב) בענין בל תשחית דגופאי עדיף לי דשם ודאי ליכא בל תשחית כלל וע' בהרמב"ם סוף ספר שופטים ה' מל' פ"ו דין חט"י דרך השחתה. ובש"ע אאזמו"ר ז"ל ה' שמירת גוף ונפש סעי' ט"ז בד"א כשעושה דרך השחתה וא"כ אם האיסור והחיוב רק דרך השחתה וכל שאינו דרך השחתה כ"א לצורך אדם מותר. א"כ צורך ודאי הוה אף אם אין כאן חשש סכנה. והיינו כשישאר הכותל עב כמו שכתבתי. אך המרדכי לא ס"ל כן. ובאמת הרי בלאו זה דלא תעשון כן נכלל אף דבר שהוא שלא בדרך השחתה כמו מוחק את השם דאסור אף שהוא כדי לתקנו כמש"ל בשם המשבצות סי' קנ"א ס"ק ג'. א"כ מנלן דבבהכ"נ אין האיסור אלא כשהוא בדרך השחתה. די"ל שאין היתר אלא כשהוא ע"מ לתקן ממש. ואפ"ל גם הרמב"ם לא כתב דרך השחתה אלא לענין חיוב מלקות ע"ז ס"ל דאין לחייב אלא כשהוא דרך השחתה. משום דלא תעשון כן קאי על ונתצתם דהיינו השחתה ושבירה והריסה. אבל להתיר כשאינו דרך השחתה י"ל דבעינן שיהי' ע"מ לתקן כמ"ש המרדכי ומ"מ בנידון הלזה שיש בזה חשש ממש בימים הנוראים כמ"ש הרב האב"ד נ"י נראה דשרי. והיינו באופן שכתבתי שכותל בהכ"נ במקום שיסתרו אותו יעשהו אח"כ ג"כ עב כשיעור חציו עכ"פ דהיינו אמה ומחצה. וזכר לדבר ממ"ש במשנה באהלות פ"ו משנה ג' כותל המשמש את הבית ידון מחצה למחצה כו' ר"י אומר כל הכותל לבית וכ' הרמב"ם ואין הלכה כר"י והלכה כחכמים: