ו

אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו. וצ"ל מאחר דאין לו יד כהה א"כ למה מחויב בתפילין לר' יוסי דאמר ידך בה"י זו שמאל וקי"ל כוותיה לפ"ד הסמ"ג שבאה"ע סי' קס"ט והר"ן ר"פ ג"ה. והלבוש סי' כ"ז סעי"ו כ' לתרץ וקשה שלדבריו תלוי בבעיא דר' ירמי' ר"פ ג"ה דהא אית לי' שמאל אבל אינה יד כהה. ויש להסתפק דילמא בתר דידיה אזלינן ופטור מן התפילין אעכצ"ל דר' יוסי ומ"ד ידכה בה"י דס"ל יד כהה הכוונה ללמוד דבעינן הנחה בשמאל ממש. ולפי שברוב העולם היא יד כהה ע"כ נאמר ידכה בה"י. אבל הכוונה שיניח על שמאל דוגמת מ"ש רש"י גבי מה כתיבה בימין כו' ולכן אף השולט בב' ידיו בשוה ואין לו יד כהה כלל מניח בשמאלו כיון שמה שאמרה תורה יד כהה המכוון שיניח בשמאלו. ולפ"ז מאחר שלמדנו דכולהו תנאי בתפילין שמאל בעינן והא דאיטר מניח בימינו היינו לפי שהיא שמאלו. וזהו פי' איטר יד ימינו בשופטים (סי' ג' ט"ו וסי' כ' ט"ז) דת"י גמיד ופרש"י לא היו שולטים בה כאילו היתה אטומה כמו אל תאטר עליו באר פיה (בתלים סי' ס"ט ט"ז) שהוא לשון סתימה היינו שאין בה גילוי הכח כמו בשאר ימין כ"א הכח הוא בשמאלו ולכן נחשב ימינו לשמאל ושמאלו נחשב אצלו ימין וא"כ מזה נראה ג"כ דבתר כח וגבורה אזלינן וכ"כ רי"ו נתיב י"ט ח"ה וז"ל והאיטר שמנהגו להשתמש תמיד ביד שמאלו כשאר כל אדם בימינו מניחן בידו הימנית כו' שאין הדבר הולך אחר הכתיבה לבד אלא אחר רוב מעשיו עכ"ל. וכ"נ מסתימת לשון הרמב"ם פ"ד ה"ג. והנה בב"י סי' כ"ז ד"ה ואיטר. לא הכריע בין סה"ת והרא"ש והמרדכי ובין הסמ"ק והרי"ח רק רמ"א בד"מ סק"ד כ' ומ"מ נ"ל לנהוג כדברי הטור וסמ"ק דבתראי אינון וע"ז יש להשיב דהא רבינו ירוחם ג"כ בתראי הוא ופסק כסה"ת והרא"ש ועמש"ל אות ב' שכ"מ מדברי הר"ן והרשב"א ר"פ ג"ה. ועוד ראי' ממ"ש בגמ' פ"ט דברכות (דס"ב ע"א) מפני מה אין מקנחין בימין ונאמרו שם ד' טעמים ועוד טעם חמישי לר' יהושע מפני שכותב בה. ועיין בט"ז סי' ג' סק"ח דלכולהו טעמי איטר מקנח בימין כל אדם שהוא שמאלו דלא כמ"א שם סק"ח דנמשך לשיטת הסמ"ג באה"ע סי' קס"ט ועכ"פ לד' טעמים אין ימין תולה בכתיבה רק לר' יהושע בלבד. ואף לר' יהושע י"ל דלא פליג כלל וכדרך דפרש"י במנחות (ל"ו) גבי מה כתיבה בימין ברוב בני אדם כו' כמ"ש לעיל. ואף את"ל דפליג מ"מ בגוונא דהמ"א שכותב בשניהם ורוב מעשיו בשמאלו ודאי יודה ר' יהושע ג"כ דמקנח בימין כל אדם שהיא שמאלו כיון שמצד הכתיבה אין להכריע א"כ יכריעו שאר הטעמים. וע' במ"א רסי' קנ"ח ובפמ"ג שם דדברי הפמ"ג אין נכונים כלל אלא בתר ימין דידי' אזלינן וכמו לענין תפילין וכמו לענין כתיבת ס"ת בסה"ת סי' ר"ה ובש"ע סי' ל"ב וכמו לענין לולב: