ד

אך אם נחליט עכ"פ שזהו אבק רבית א"כ אע"ג שעשו קגא"ס אינו כלום דה"ל נעשה באיסור א"ר וגבי א"ר לא מהני אא"כ כבר נתן הלוה להמלוה ומדעתו ורצונו. אבל כל שלא סילק עדיין אף שקבל קנין לסלק לאו כלום הוא כמבואר בב"י סי' קס"א בד"ה כתוב בסה"ת דכל א"ר דבשטר מנכה ליה ולא מגבינן מיניה דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי. וכ"כ הרי"ף. וכ"ש בקנין לבד. ועוד ראיה דהטור שם כ' דהראב"ד ס"ל דאבק רבית אף שסילק הלוה למלוה אם חזר ותפש הלוה משל המלוה אין מוציאין מידו ונהי דהרא"ש שם חולק עליו. דהיינו דכיון דכבר נתן לו מדעתו ה"ל כשלו. אבל בנד"ז שקבל רק קנין לסלק הא"ר פשיטא דלא דמי לכבר נתן לו. ולכן אין מוציאין מהלוה. וכה"ג אמרינן בגמרא וכי מותר ללוות סאה בסאה במקום שקנו מידו (פ"ק דב"מ דט"ו ע"א) הביאה הרשב"א בתשו' הובאה ב"י סס"י קע"ב. ואם כן מה שמעל' סילק המעות שהושלש תח"י להמלוה נ' דהדין נותן שמוציאין בחזרה מהמלוה ללוה כמ"ש בב"י סי' קס"א שם בד"ה כתב הרא"ש. ובשם הריב"ש סי' ש"ה שכתב אין ספק שאם הגבו ב"ד האבק רבית מן הלוה למלוה לא עשו ולא כלום כו' וחוזרין ומוציאין כו' וכבר דנתי כן הלכה למעשה עכ"ל הריב"ש שם בב"י. ולכן אם בשעה שנתן לה הצעטיל על הקרן וריוח שלשים וחמשה רוכ"ס. היה ידוע שהעיסקא עומדת להפסד וידוע שמעות שקבל בעסקא הניח בעסק הפשתן. א"כ קרוב לומר דה"ל אבק רבית ואף שי"ל כיון שהיה מחוייב להביא עדים שיש הפסד ולא הביא אפשר לומר שלא היה ניכר הא"ר. מ"מ אם יביא גם עכשיו עדים שבשעת ההשוואה היה עומד הפסד בהעיסקא א"כ איגלאי מלתא שבהצעטיל הי' א"ר וא"כ הקנין לא מהני. וא"כ איך יוציאו ממנו בעל כרחו אבק רבית מחמת הצעטיל והקנין זה ודאי לא נהירא כלל. ולכן מה שפסק מעל' שאם הי' עם הצעטיל קגא"ס אזי אף אם יברר רי"ב בעדים שהיה לו הפסד אין לו דבר לתבוע מאתה. אין הפסק אמת לפע"ד היינו שאם יברר גם עכשיו שגם בעת הפסיקה והצעטיל הי' העיסקא עומדת להפסד לפי השער של פשתן אז. דא"כ איגלאי מלתא שזהו אבק רבית. ולא מהני ע"ז שום קנין ושטר להוציא מהלוה. שמאחר שיש הפסד והוא טוען שזהו נשך ותרבית איך יוציאו ממנו בע"כ מחמת צעטיל וקנין: