גדולי התורה שבדור

א

אברהם שיינעס משקלאוו (חתן אדה"ז בזוו"ש)

הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס הי' מגאוני שקלאוו, הוא נתקרב לחסידות חב"ד ולרבנו הזקן שלקחו לחתן לבתו. אודותיו בית רבי נט. א.

אהע"ז ח"ב: רצז-ח (ראה הערות שהיו מחולקים בזה הרא"א מסטאראשעלי והגאון רבי גרשון משקלאוו, והגאון החסיד הנ"ל הגיש הדבר לפני רבנו, ואח"כ שלח את תשובתו אל הגאון בעל בית אפרים, הכותב בתשובתו: השאלה הנזכרת הובאה אלי, ושני תשובות בדבר מכבוד הרבני' המאה"ג החריפים ובקיאים המפורסמי' מ"ו אברהם נ"י מו"ץ דק"ק שקלאב ומ"ו מנחם מענדל נכד הגאון החסיד קדוש עליון מוהר"ר זלמן מלאדי ז"ל). שלב (ראה הערות, שרבנו ביקש ממנו לכתוב הסכמתו לפס"ד, ובו כותב: גם אנכי באתי בכחא דהיתרא דעדיף ולהסכים בשריותא דההיא איתתא על ידידי כ' הרב המפורסם מוהר"מ מענדל נ"י וטב הורה … אך מחמת שידידי הרב מוהר"מ הנ"ל הוא מיראי הוראה ואינו רוצה שיסמכו עליו לבדו, לכן באתי למלאות רצונו ולכתוב הסכמתי ג"כ, ומעתה יצא הדבר להיתר, אך בתנאי אולי יש איזה שינוים שלא כדברי' אזי ישתנה הדין; כן אמנם הי', שאחרי הדו"ח נתברר כמה פרטים קצת אחרת, שוב פנו בשאלה זו ב"ד דק' טורסק, והשיב להיתר בסי' שלג, ובארוכה בסי' לג). תנו (כמ"ש הר"א נ"י).

אברהם ב"ר אביגדור הכהן מ"ץ דליובאוויטש

יו"ד: שמז (ראה הערות, שמפני איזה טעם לא רצה רבנו לבוא אל החתום, והורה להרב הנ"ל שישיב בשמו).

אהע"ז: רסד (? הרב המפורסם המ"ץ דקהילתנו). שס (חתום עם רבנו).

הסכמתו נדפסה בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תרט"ז).

אברהם אבלי מפאסוואל אבד"ק ווילנא

הגאון רבי אברהם אבלי מפאסוואל אבד"ק דווילנא (תקכ"ב-תקצ"ו) הי' אבד"ק בווילנא בתקופה שאחרי הגר"א (תקס"ד-תקצ"ו). על תשובותיו שהגיעו לידי רבנו ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חנ"ב עמ' קלח, ועל הקשר שלו עם רבנו ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 70. וב"בית רבי" פ"ב מסופר "בדרך נסיעתו הי' גם במינסק ובווילנא וכל גדולי המנגדים התראו עמו וביחוד הגאון ר' אבלי זלה"ה מווילנא והגאון ר"ד טעביל זלה"ה ממינסק והי' להם מו"מ בהרבה ענינים בנגלה והראה להם זרוע עוזו כי כל רז לא אנס לי' עד שנתבהלו מרוב חכמתו … ואח"כ היו מריצים שאלותיהם אליו בכל דבר הקשה והוא הי' מאיר עיניהם בתשובותיו כאשר ישאל איש בדבר האלקים כו'".

אהע"ז ח"א: עה (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: מדור ספק למי סי' כג (ראה הערות).

חו"מ: פה (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו (מח"ס בנין של שמחה)

הגאון רבי אברהם שמחה (תקנ"ה?-תרכ"ה) בן (הגאון רבי נחמן מפוהסט) אחיו של הגאון המפורסם רבי חיים מוואלאז'ין. מח"ס בנין של שמחה (ווילנא תרכ"ט). הי' רב בראקוב (משנת תקפ"ז) וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי יעקב ליפשיץ (דלקמן) מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו (משנת תקצ"ה). אודותיו ראה עץ חיים (משה צינוביץ, כפר חב"ד תשל"ב, עמ' 100).

ראה לקמן אצל הגאון רבי יעקב ליפשיץ, אודות תשובת רבנו הזקן אליו בקשר לכתיבת שם העיר בגטין - אמטשיסלאוו ולא מסטיסלאוו; אמנם גם אח"כ המשיך הגאון רבי אברהם שמחה לכתוב בגטין את שם העיר "מסטיסלאוו". כששלח גט כזה לראמען, שאל בזה הרב שניאור צבי סגל מ"ץ דראמען אצל רבנו, ורבנו משיבו באריכות (חאהע"ז סי' רנב) לכתוב "מסטיסלאוו דמתקרי אמטשיסלאוו". אמנם ידע רבנו שלא בקל יקובל אצלו תיקון זה, אחרי שלא הועילה תשובת רבנו הזקן, לכן כתב רבנו אל מוהרש"צ סגל הנ"ל (שם סי' שצב): והנה אם הי' מועיל להטות את המ"ץ שיכתוב מסטיסלאוו דמתקרי אמציסלאוו או אמטשיסלאוו הי' נכון מאד … אך בתנאי כפול שיכתוב לו מעל' כ"ז בשלימות בעצמו דוקא, ולא בשמי ח"ו, כי בשמי ימשך מזה התנגדות ושנאה עליו כדרכם ויגדל הנצחון, רק מעצמו דוקא … וכ"ז יכתוב מדעת עצמו שלא יבין שממני היא ח"ו.

זה הי' בשנת תרי"ב, ובהשגחה פרטית, הנה איזה זמן אח"כ, פנה הגאון הנ"ל בשו"ת אל רבנו, אודות כתיבת שם העיר אילינא, ובכתבי הנכרים נק' אילאינא (שם סי' רנג). רבנו ניצל הזדמנות זאת, ובסוף תשובתו הוסיף: הואיל ואתרחיש שכ"ת כתב לי מכתב, אמרתי להודיעו אשר נשאלתי מהרב המ"ץ דק' ראמען על גט שנשלח ממחניכם הט' לשם, ונכתב בו מסטיסלאוו לבד, והשבתי לו להכשיר הגט, ועכ"ז אגב עיוני בזה נראה לע"ד שלכתחלה ודאי צריך לכתוב מסטיסלאוו דמתקריא אמטשיסלאוו, ואין בזה משום הוצאות לעז על גיטין הראשונים כיון שמחלקים רק בין דיעבד ובין לכתחלה. ואם רצון כ"ת יהי' לעיין בזה למעשה אזי ימחול לצוות להודיעיני ואשלח לו דבריי בזה והוא יבחור.

אהע"ז ח"א: עד (גם הגאון הנ"ל השיב בזה בשו"ת בנין של שמחה חאה"ע סי' ו. וראה גם עולת יצחק סוס"י קצב). פג (ראה הערות שגם הגאון הנ"ל השיב בזה).

אהע"ז ח"ב: רנב, ד (והמ"ץ דשם כ'). רנב, ו (מ"ש ההמ"ץ דשם). רנג (ראה לעיל). שצב (ראה לעיל). תד (ראה הערות).

שו"ת נוספות מאתו בקובץ יגדיל תורה נ.י. ח"ס סי' צב-ג. עוד תשובות מאתו בכת"י 231 קפד, א ובכת"י 648.

אהרן, הרה"ג מקרעמענטשוג

בנה של הרבנית פריידא בת רבנו הזקן ובעלה ר' אלי' ב"ר מרדכי. ראה אודותיו בית רבי עמ' 114 בשוה"ג "החסיד המפורסם ר' אהרן זלה"ה מקרימענטשוק שהי' גדול מאד בתורה ויראה ובחסידות, ושמענו … שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע בעת שחזקו עליו דברי אנ"ש שהוא יהי' לרב והוא לא רצה בזה … דחה א"ע גם בזה שיקבלו את הר"ר אהרן הנ"ל שגם הוא מנכדי רבינו נ"ע". וראה גם מגדל עז (עמ' שצז הע' 66) על ביכלאך חסידות שרשם מה ששמע מרבנו הזקן. רבנו קורא לו "ב"ד הרב הג' ר' אהרן מקר"צ".

ראה ס' השיחות תש"א עמ' 42, ובס' השיחות תרצ"ו עמ' 147, שהוא הי' חתן רבנו האמצעי (בעלה של בתו הרבנית שרה בזוו"ש). גם ב"היהודי" (נ.י. טבת תרצ"ו עמ' 73) כותב ר' דן תומרקין כי הגאון ר' אהרן הנ"ל הי' "חתנו של האדמו"ר האמצעי".

ובספרי ברסלב (ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשיד) כתוב שהי' חתן הרה"ק ר' נחמן מברסלב, שנשא את בתו מרת חי' אחר שנתאלמנה, ובקרעמענטשוג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב.

או"ח: קא (הגיעני שאלה זו מב"ד הרב הג' ר' אהרן מקר"צ). קב (ראה הערות לסי' נא).

יו"ד: מז, ד (והנה מהמ"צ דק' קרימינצוק נשאלתי).

אהרן הלוי אבד"ק ווילקאמיר

הגאון רבי אהרן מווילקאמיר (תקמ"ה-תר"כ), הי' רבה של קהלת המתנגדים בווילקאמיר (יחד עם הגרי"ל בטלן דלקמן), משנת תקע"א עד תר"כ (ראה מבוא לשו"ת זכר יהודה, הוצאת כפר חב"ד תנש"א, הערה 14).

ראה לקמן אצל אייזנשטאט (בעל הפתחי תשובה).

איגר, רבי עקיבא

הגאון המופלא המפורסם רבי עקיבא איגר (תקכ"א-תקצ"ח) רבה של פוזנא. פגישתו עם כ"ק אדמו"ר האמצעי תוארה במכתבו שבאג"ק שלו (אגרת כה).

או"ח: נא (אשתקד נשלח תשו' לכל המדינות מהגאון ר' עקיבא איגר נ"י שהחמיר מאד וצווח ככרוכיא להזהר בעשיי' יי"ש לפסח). קג-ד (כנ"ל).

יו"ד: נו [נ, ג] (בתשו' הגאון המפורסם רבי עקיבא איגר נ"י הורה).

אהע"ז ח"ב: רצז (ב"היום" כ' מנ"א תרמ"ז מסופר שהגאון הנ"ל הסכים להיתר בשאלה זו). שסו (ראיתי בתשו' הגאון ר' עקיבא אייגר נ"י … ודפח"ח).

אייזנשטאט, אברהם צבי (בעל פתחי תשובה)

התשובה שבחיו"ד סי' רמט נכתבה אל הגאון החסיד רבי נפתלי הירץ קלאצקין (בעל אילה שלוחה), שפנה באותה שאלה גם אל הרבנים הגאונים רבי אברהם צבי אייזנשטאט (בעל הפתחי תשובה) ורבי אהרן הלוי אבד"ק ווילקאמיר. ע"פ בקשתם שלח את תשובתם אל רבנו, ע"מ שיכתוב את הסכמתו לדבריהם בתשובתם. ע"ז משיב רבנו: "הגם כי דברי הה"ג בעל פתחי תשובה שי' ומה שהסכים עמו הה"ג מהר"א מווילקאמיר שי' א"צ הסכם דידי, עכ"ז אמרתי ג"כ למלאות רצונם להשיב כי נכון לפע"ד ג"כ … לכן נראה נכון כפסק הרב הה"ג בעל פתחי תשובה שי' שהסכים לו ג"כ הרב הה"ג מווילקאמיר שי', ואף שאינם צריכים להסכמתי".

אייטינגא, ברוך מרדכי ב"ר אליעזר אבד"ק באברויסק

הגאון החסיד רבי ברוך מרדכי אייטינגא (?-תרי"ב) מתלמידי הגר"א שנעשה לתלמידו של רבנו הזקן. למע' מארבעים שנה הי' אב"ד באברויסק, עד שעלה לארה"ק בשנת תרי"א.

הסכמתו נדפסה בשו"ע רבנו הזקן (זיטאמיר תר"ז) ובלקוטי תורה (זיטאמיר תר"ח). וראה גם חיו"ד דברים שנכתבו משמו סי' ו, ובהערות שם.

תולדותיו בקובץ אהלי ליובאוויטש גליון ד עמ' 57 ואילך.

אהע"ז ח"ב: קפד (ראה קובץ יגדיל תורה נ.י. חל"ו סרפ"ה, שהשו"ת היא אליו, והיא משנת תקפ"א, ומתחלת: לעיין מר במילתא בעובדא דאתא קמן; בתשובת הגאון הנ"ל מתארו: לאשר ברוחו פי שנים, דעת תורה ויראת שמים מנה אחת אפים, ידיד בן ידיד, מגזע קדושים חכם חרשים הרב המובהק חסיד ועניו כ"ש מו"ה מנחם מענדיל נר"ו). ריז-ח (ראה הערות שגם הגאון החסיד הנ"ל השיב בזה). תלח (כת"ר כיון השעה שהתחלתי לעיין בזה איזה שבוע קודם ביאת מכתב קדשו, רק מטרדתי לא הייתי דוחק השעה, ועפ"י רצון כת"ר ראיתי לגמור הענין. אך אין רצוני לסמוך ע"[ד] לבד בזה, כ"א יראה כת"ר לעיין ג"כ בכל זה).

חו"מ: עד (ראה הערות, שהוא הי', כנראה, הבורר של רבנו).

עוד תשו' מאתו בקובץ יגדיל תורה נ.י. חל"א ספ"ג (משנת תר"ה) אודות טבח שהוציא טרפה מתח"י, ומסיק: ובמשך הזמן יסע לליבאוויץ מכון שבתו של אדמו"ר, שם יקבל דברי חברות בב"ד של שלש, כאשר יורה אדמו"ר, ויחזורו לכשרותם. גם נדפס מאתו ב"מגדל עז" עמ' כג.

ארי' יעקב, אבד"ק סמילא

הגאון החסיד רבי ארי' יעקב מסמילא (?-תקפ"ז), מח"ס שו"ת ר' יעקב מסמילא (פיעטרקוב תרס"ד). בשו"ת רבנו הזקן סי' לב נדפסה תשובה אליו, ובשו"ע אדה"ז הוצ' סדילקוב תקפ"ו נאמר שכתב הסכמה לשו"ע (ראה ספרי ההלכה של אדה"ז, כפר חב"ד תשד"מ, עמ' 41, על יחסו לשו"ע אדה"ז). בס' בית אברהם (סדילקוב תקצ"ז) בסופו (לח, א) נדפס הספד עליו מאת הגאון רבי אברהם אבלי ראב"ד חרסון: שנפטר יוד מנחם אב בעש"ק שנת תקפ"ז. בקובץ יגדיל תורה ירושלים גליון ב' עמ' 18 נדפסה תשובה ממנו.

אהע"ז ח"א: סה (גב"ע: ואח"ז נודע להב"ד דסמילא). סו, א (ושלחו אותה להרה"ג דסמילא … וכן משמע ממכתב הגאון דסמילע). סו, ה (והנה הרה"ג דק' סמילע כתב; נדפס בשו"ת שלו חאה"ע סי' ב).

אהע"ז ח"ב: מדור ספק למי סי' יז (ראה הערות).

עוד לפנינו צילום כתי"ק טיוטת תשובת רבנו: (גם אני אחרי רואי דברי הרב המאוה"ג המפורסם הישיש מו"ה יעקב נ"י שפתח פיתחא להתירא דהאי איתתא), הנני נעשה ג"כ סניף לדבר מצוה להסכים בהתירא … מסמיליאן … כ"ד הבעה"ח יו' ג' ח"י אייר לפ"ק (ל"ג בעומר) נא' מנחם מענדל באאמו"ר מוהרש"ש זללה"ה.